ספרא, מחקתי כי הערבים לקחו זאת כפירוש לקוראן כמצוין בערך, ואין כאן מקום להסברים על "מפרשי הקוראן" וכו'...
אם כי אולי אפשר לתקן זאת על ידי מחיקת משפט
אך בעיקר צרם לי ההשוואה, שכידוע גימטריה אינה עניין סמלי בעברית, אלא חלק מחלקי התורה "פשט רמז דרש סוד", וחז"ל לומדים מגימטריות דינים להלכה, לדעתי אין מקום להשים ליד זה השוואה בין דא"ח לדברים בטלים שלהם, ולכן אין מקום לכל הקטע הזה.
יש פרשנים המשתמשים בגימטריה ככלי להבנה והארה של מושגים וטקסטים, כך למשל אחד = 13 = אהבה, או אשה = 306 = דבש.
למעשה, עבור רוב הקשרים-לכאורה המוצגים בעזרת גימטריה ניתן למצוא גם קשרים הפוכים לגמרי, פירושים סותרים לאותם צירופי אותיות. למשל כתוב בפרשת בהעלותך:"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח." (ספר במדבר, פרק י"ב, פסוק א'). רש"י מפרש: "מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחוריתו של כושי", ומחזק את דבריו באומרו "כושית בגימטריהיפת מראה". בדיקה מראה כי כושית בגימטריה גם מכוערת. (כ-ו-ש-י-ת = 400+10+300+6+20=736; י-פ-ת מ-ר-א-ה=5+1+200+40+400+80+10=736 מ-כ-ו-ע-ר-ת=400+200+70+6+20+40=736; כך יוצא גם כי כֻּשִׁית=מְכֹערת, בכתיב חסר ללא ו').
לא בכל גימטריה ניתן למצוא קשרים הפוכים. הדוגמה מפירוש רש"י לאישה הכשית מוצג בצורה מעוותת לאחר שבדקתי והגעתי לדברים שכתבו עם גיבוי מקורות. מבלי לעוות ולהציג את הגימטריה באור מגוחך. ובדרך אגב את השאלה על רש"י כבר העירו בעלי התוספות בפירושם על התורה, שאף הם פירשו שם על דרך גימטריה. ובאמת רש"י לא התבסס על הגימטריה בפירושו זה רק אחרי שהביא לכך מדרש.
מי זאת האישה הכשית המובאת בפרשת השבוע. בהעלותך.
במדבר פרק יב ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח:
רש"י שם: האשה הכשית - (שם) מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי: כושית - בגימ' יפת מראה:
המשכילים והמלעיזים על תורת הגימטריאות, כתבו להתלוצץ על דברי רש"י. שהמילה כושית=736 עולה בגימטריה "מכוערת"=736
אלה שאם נעיין על מה התבססו ד' רש"י, ניווכח לראות שכל דבריו באו רק אחרי שהביא שם את ד' המדרש "שהכל מודים ביפיה". ושוב מוסיף רש"י שכך עולה גם בגימטריה, כך שכל טענת הלצים, היה לה מקום אילו רש"י ביסס את דבריו אך ורק על הגימטריה.
ואילו בעל הטורים כתב שם בזה"ל "הכשית" - בגימטריא יפת מראה:
אם נשים לב יש כאן שינוי בחשבון הגימטריא, רש"י נקט כושית ואילו בעה"ט נקט הכשית בצמוד לדברי הפסוק שבתחילת המילה מוספת האות ה, ומושמטת האות ו.
אלא שאם נחשבן את הגימט' הכשית=735 ואילו "יפת מראה" =736 אכן אפשר לפרש שהסתמך על הכולל. ועדיין נטה מפירוש רש"י כיון שהאות ו לא הוזכרה בפסוק כנז'. והמתלוצצים יטענו שנטה בעה"ט מטעם המשכילים הנ"ל, אבל חלילה לתלות את הדברים באווילותם, בפרט שבעה"ט מדמה בחשבון למילה "הכשית" את "יפת מראה" העולה 736.
וראה מש"כ השפ"ח לפרש מדוע הוזקק רש"י לפרש גם בד' גימטריא.
(ח) דאל"כ מה כושית דקאמר וכי כושית היתה והלא מדינית היתה אלא מה כושי משונה בעורו אף זו משונה בעורה וביפיה, (רא"ם). ומפני שהוא קצת רחוק שידבר הכתוב על דרך חידה לכך אמר כושית בגימטריא יפת מראה. (גור אריה):
וראה מה העירו בעלי התוספות שם ע"ד רש"י-
כי אשה כושית לקח. לפי הפשט היו מלעיגים עליו במה שלקח מבנות כושים שהם ערלים כדמוכח בדברי הימים של משה. שמלך על כוש ימים רבים. וי"מ כשי"ת בגימ' יפת מראה וכן תרגם אונקלוס. ולא נהירא כי כשית חסר וא"ו אם כן אין הגימטרי"א מכוון:
איכא מאן דאמר, מחקתי לחלוטין את הקטע.
אין מקום לשכתב, מפני שמדובר בשטות גמורה של כותב הקטע. כותב הערך פלפל היטב עם עצמו ומצא שהמילה 'כושית' היא בגימטריה גם 'מכוערת', אולם הוא שכח דבר פשוט. המילה 'מכוערת' אינה מוזכרת כלל בתורה ואף לא בנביאים וכתובים. לעומתה, המילים 'יפת תואר' מופיעות באינסוף הקשרים. לכן, אך טבעי והגיוני לעשות גימטריה מן התורה לשפה המקראית, ולא למילים שהתווספו מאוחר יותר.