שיחה:בריאת העולם/ארכיון

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

טיוטה?

ניסוך המים - מאי האי? למה הכפילות עם הטיוטה? ולמה התחלת ערך שלא בטיוטה? דוד (שיחה) 11:21, 9 באפריל 2018 (IDT)

דוד, אסביר את מעשי: להשאיר את המכלול ללא ערך אודות בריאת העולם - נראה בעיני מגוחך ומשונה, אך מכיוון שראיתי שעריכת הטיוטה תארך זמן נראה בעיני שעדיף לכתוב כרגע ערך קצרמר בנושא ובע"ה כשהטיוטה תושלם ארחיב את הערך; הרי ישנם ערכים רבים בגדר קצרמר, וודאי יועיל יותר מאשר יהיה רק בטיוטה. ניסוך המים • שיחה • כ"ד בניסן ה'תשע"ח • 11:33, 9 באפריל 2018 (IDT)

- הועבר מהדף שיחת טיוטה:בריאת העולם

סגנון כתיבה

טיוטה יפה, כל הכבוד. הייתי מציע כאשר יש כמה שיטות לא להתחיל לפורטם כרוכלא, אלא לנסח משהו בסגנון: בראשונים יש דעות שונות לגבי אופן הוצאת הדשאים מהאדמה, חלקם (הערה: רש"י וכדו') סוברים שכפשוטם של פסוקים וכו' וחלק (הערה וכו') מסבירים וכו'. דוד (שיחה) 10:47, 11 באפריל 2018 (IDT)

אופן עריכת הערך

כשהתחלתי לערוך את הערך, חשבתי שיש לצטט בראש כל יום את הפסוקים השייכים ליום זה ורק אחר כך לכתוב את תיאור היום על פי המפרשים; כעת חזרתי בי ודומני שעדיף ש(חלק מ)הפסוקים יכתבו כציטוטון תוך כדי תיאור היום, ונראה שכן הוא בדרך כלל בערכי מאורעות המוזכרות בתנ"ך. מה דעתכם: ר' דוד, ר' יהודה, ר' יוסף ור' עידו? ניסוך המים • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשע"ח • 17:23, 11 באפריל 2018 (IDT)

אני חושב כמו הצד השני. אבל אם אין לך אפשרות לתמצת את הדברים שבהם אין מחלוקת בשפה המדוברת, כן עדיף לכתוב קודם את הפסוקים כציטוט כמו שזה עכשיו. ייתכן שעם התרחבות הטיוטה נוכל לשנות גם את זה. אפשר כבר עכשיו להעתיק מהערך בריאת העולם. אבל אני לא זוכר כעת את השיטות, תראו גם שיחה:המפץ הגדול. אנסה להתחיל ביום הראשון ונראה איך יתפתח.--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 18:23, 11 באפריל 2018 (IDT)

תראו כעת--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 18:33, 11 באפריל 2018 (IDT)

ר' יהודה, א. כוונתי לא הייתה לפתיח, אלא לתוכן עצמו (לערוך בלשון עכשווית עם שילוב ציטוטי פסוקים כו'); ב. בתור פתיח ליום הראשון עדיף לצטט את דברי חז"ל שבפנים. ניסוך המים • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 18:39, 11 באפריל 2018 (IDT)

ניסוך המים א. על התוכן אין לי ספק שכמו שכתבת אלא שנראה לי שכן נכון לעשות כותרת "מקור" כמו שעשיתי. ב. כתבתי מזכרוני מה שיכולתי. פתיח אמור להיות תמצית ולא פירוט.--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 19:10, 11 באפריל 2018 (IDT)

ר' יהודה, א. כוונתך שצריך להיות כפי שהערך כתוב או כאפשרות השניה? ב. דברי חז"ל בזה הם תמצית ולא פירוט...

עוד אפשרות היא, שהסיפור יכתב פעמיים: פעם ראשונה כציטוט ובפעם השניה בלשון עכשווית וכו'; האם לזאת כוונתך? ניסוך המים • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 19:19, 11 באפריל 2018 (IDT)

כאפשרות השניה. דברי חז"ל תמצית ולא פירוט מה הכוונה, האם מה שאני כתבתי ביום הראשון הוא לא כולל את כל דברי חז"ל בעניין. אולי לא דייקתי כי אני לא זוכר מקורות אבל מממילא התכוונתי בעריכה זו בעיקר כהדגמה. האפשרות האחרונה לא התכוונתי אליה אלא בצורה שעשיתי ביום ראשון כלומר לכתוב בתחילה פתיח המתמצת ככל האפשר את הכל בלי פירוט. אחר כך לכתוב פיסקה "מקור" ולכתוב ציטוט מפרשת בראשית ואחר כך להמשיך בתיאור לפי כל השיטות בחז"ל ובמפרשים.--יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 19:30, 11 באפריל 2018 (IDT)

כוונתי למאמר חז"ל זה: ”עשרה דברים נבראו ביום ראשון, ואלו הן: שמים וארץ, תהו ובהו, אור וחשך, רוח ומים, מדת יום ומדת לילה.” (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ב עמוד א'). ניסוך המים • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 22:21, 11 באפריל 2018 (IDT)

יהודה, מה דעתך על זה? ניסוך המים • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 22:34, 11 באפריל 2018 (IDT)

באמת נראה יותר טוב ממה שעשיתי. אבל שים לב שתצטרך לעשות את זה בכל הימים. זה לא יראה מוזר? יהודה • שיחה •בואו נבנה את המכלול ביחד • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 09:27, 12 באפריל 2018 (IDT)

אני חושב שלא, אלא משום שכרגע חסר תוכן בשאר הימים (בשונה מהיום הראשון). ניסוך המים • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ח • 16:57, 12 באפריל 2018 (IDT)

קרדיט

חומר היולי - נלקח מחב"דפדיה.

הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL

מעשה בראשית - נלקח מויקיפדיה.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בברכה, ניסוך המים • שיחה • כ"ט באב ה'תשע"ח • 14:59, 10 באוגוסט 2018 (IDT)

העברה למרחב הערכים

ניתן להרחיב ולשנות בערך עוד רבות, אך לדעתי התשתית כבר קיימת וניתן להעבירו למרחב הערכים (בתוספת הגירסאות הקודמות ודף השיחה). ר' יוסף, ר' יהודה, ר' שרגא - מה דעתכם? א.ב. קיסר • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ט • 23:52, 27 בדצמבר 2018 (IST)

בעד אבל צריך לבדוק את המצב בטיוטה:ששת ימי בראשית. וכן להשאיר את התבנית {{בעבודה מתמשכת}}--יהודה • שיחה • כ' בטבת ה'תשע"ט 08:41, 28 בדצמבר 2018 (IST)

בעד דעתי נוחה בעליל, בו"ה, שרגא •  • שיחה  •  כ"ב בטבת ה'תשע"ט • 12:49 (IDT)

ר' שרגא, מה למסקנא? ר' מוטיאל - מה דעתך? א.ב. קיסר • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 19:17, 30 בדצמבר 2018 (IST)

בנוגע לטיוטה:ששת ימי בראשית - כפי שהערתי בדף השיחה שם (בחתימת "ניסוך המים"), הטיוטה ההיא כוללת ציטוטים מרש"י ותו לא. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ג בטבת ה'תשע"ט • 19:26, 30 בדצמבר 2018 (IST)

- סוף העברה

הצעת ייעול

מאחר והערך הולך וגדל, אני מציע לפצלו באופן הבא:

1. ערך על בריאת העולם שיביא בתמצית את הדברים הבסיסיים בענין.
2. ערך מורחב על כל יום ויום, על הדברים שנבראו לפני כן, ועל הדברים שנבראו בבין השמשותץ. וכמובן הפניה מכל יום כאן לערך המורחב.

כל עוד קיסר היחיד שעורך, הוא יהיה גם היחיד שיחליט... --פלמוני (שיחה) 14:29, 29 בינואר 2019 (IST)

בעיקרון - אני בעד; לפועל, כל זמן שאין מספיק חומר - קשה לעשות דבר כזה. אני בעד פתיחת המכלול:מיזם בריאת העולם - לשיפור והרחבת ערכים הקשורים לבריאת העולם על ידי כלל העורכים. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • נקודות למחשבה • כ"ג בשבט ה'תשע"ט • 14:56, 29 בינואר 2019 (IST)

פירוש המילה "שמו"

ר' הנחה, אשמח לשמוע חוו"ד על עריכתי זו. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 11:26, 3 במאי 2019 (IDT)

האמת שהסוגיה דורשת עיון במקורות וכו ולא מצאתי זמן לזה לענות בדיוק,

בכל אופן כמדומני מעיון קל בדברי עבודת הקודש שהוא לא כותב ש"שמו" הוא הכתר, אלא רק התואר "אין סוף" הוא הכתר, (ראה בערכו) משא"כ תואר "שמו" אם כי אינו מן הנמנע שקיימים לכך התייחסויות בספרי המקובלים (כבעבודת הקודש וכיו"ב) כמדומני שהרחבת הביאור וההגדרה המדוייקת בתואר זה הן מסקנה ועיון של חסידות חב"ד מתוך דבריהם, כנראה גם למעיין בספר הערכים המצויין בערך (ראה שם עמוד תמג ואילך ובהערה 42 ועוד),

זאת ועוד שהניסוח שכתבת "המקובלים שקדמו לאריז"ל" סברו כי שמו הוא הכתר גם אינו נכון, כי לפי הרמ"ק בודאי אינו נכון, שהרי הרמ"ק כתב בפירוש ובתוקף (בפרדס) שהכתר אינו אין סוף ואינו קדום כקדמותו ולכן אי אפשר לומר שהכתר הוא שמו שהיה קדום, (ושוב, איני בטוח שזה כתוב במפורש בדברי הרמ"ק - צריך לעיין - וכמדומני שזה מסקנה של חסידות חב"ד על פי דבריו, כנ"ל)

ואשר על כן לדעתי היה מקום להרחיב בזה (ואולי אפילו לכתוב עליו ערך ומסתבר שנמצא בדברי גדולי ישראל הרבה על מאמר חז"ל זה עפ"י חקירה, קבלה וחסידות)--הנחה • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 12:47, 3 במאי 2019 (IDT)

כעת ראיתי, שמדברי ספר הערכים כאן מוכח כדבריך שגם קודם האריז"ל חלקו בביאור המושג "שמו" (ולפלא שלא שמתי לבי לזאת כשציינתי לשם); לגבי שיטת עבוה"ק - כן משמע מדבריו: ”והכוונה בשמו רום מעלה הנקרא אויר הקדמון כי הוא קדמון כקדמותו לפי שאין השם נבדל מן העצם וכן מצאתי לאחד מחכמי האמת בבאור סודות הרמב״ן ז״ל שכתב ז״ל הכתר קדמון כקדמות אין סוף ע״כ”, וכ"כ גם בספר הערכים שם (הע' 61) שזו דעת העבוה"ק.

יתכן שבכל זאת כדאי להוסיף "לשיטת חסידות חב"ד", וכדבריך שעיקר הדברים הם מתוך מסקנא ועיון של חסידות חב"ד (ואין ספק שיש מקום להרחיב למי שעתותיו בידו, וכל המפרט הרי זה משובח); בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ח בניסן ה'תשע"ט • 14:26, 3 במאי 2019 (IDT)

ר' א.ב. קיסר ישר כח על פריוקט בריאת העולם.(בהשגחה פרטית הגעתי לדף המשתמש שלך ומשם לכאן.) נראה לי שכל ההסבר לכונת שמו יתברך לא כל כך קשור לערך בריאת העולם והדברים שכתובים בו לא מובנים לרוב האנשים ורק גורמים לקורא להתעייף מהקריאה ולעבור הלאה. מה דעתך בעניין? רזיאל

רז' היקר,
א. בסוף הודעה שנכתבה בדף שיחה (חוץ מדפי זרימה), נהוג "לחתום" באמצעות הקלדת ~~~~ (ארבעה סימני טילדה, גלים), שהופכים ל"חתימה" עם שמירת הדף. לחלופין, ניתן להשתמש בכפתור חתימה: . הוספת החתימה נדרשת כדי שנבין בקלות מיהו הכותב של כל קטע בדף, ולכן חשוב להקפיד עליה. (למרות שחתמת את שמך, עדיין עדיף – למען הסדר – שתחתום בצורה זו);
ב. לדעתי, מכיון שהמדובר כאן הוא ב"שמו" המוזכר בפרקי דרבי אליעזר, בה מדובר על המצב קודם בריאת העולם (כלומר: לא כנושא התלוש מהבריאה, אלא כרקע וכהקדמה לה), הנושא שייך לערך זה; מי שמתעניין ולא מבין את המדובר – יפתח את הקישורים הפנימיים הכתובים בקטע זה.
בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 21:23, 30 במרץ 2020 (IDT)

ר' א.ב. קיסר

1. שכחתי ישר כח.
2. כונתי היתה שזה עלול "להבריח" קוראים וחבל (והרי כוונתך היתה לעשות דירה בתחתונים...) רזיאל (שיחה) 22:17, 30 במרץ 2020 (IDT)

אני לא חושב שזה אמור להבריח קוראים. כל מי שנכנס למכלול אמור להבין שהוא כלול ממקרא/מדרש/חקירה/קבלה, וקטע אחד לא מורה על מהותם של שאר הקטעים. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • ו' בניסן ה'תש"ף • 22:20, 30 במרץ 2020 (IDT)

שנת ב' - ממש או כינוי

ר' פינרס, אשמח שתבאר את עריכתך זו. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ט • 19:36, 22 באוגוסט 2019 (IDT)

בשמחה, שנה ב' אינה שנה מלאה אחר שנברא העולם, אלא שש ימים אחר שנברא העולם בעצם, ושנה א' היא המכונה שנת תוהו או מולד בהר"ד, והיא לא שנה של ממש (וכמדומה שהיו תקופות שלא מנו את השנה הזו וזו הסיבה לשינויים בשנת חורבן בית המקדש), וממלא שנה ב' היא רק מכונה כזו פינרס (שיחה) 21:10, 22 באוגוסט 2019 (IDT)

אתה צודק שאין זו שנה שניה מלאה (כשם ששנת א' היא לא שנה ראשונה מלאה), אך כל מניין השנים הנהוג כיום הוא כזה (לחלק מהשיטות ולהלכה); והרי אי אפשר לקרוא לשנה זו, למשל, "המכונה שנת ה'תשע"ט", ולכן לכאורה בכל זאת עדיף להחזיר ל"שנת ב'". בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ב באב ה'תשע"ט • 23:31, 22 באוגוסט 2019 (IDT)

תאורטית אתה צודק, אבל לומר על היום הראשון לבריאה [או השישי - תלוי איך מתייחסים] 'שנה שניה' זה מעורר תמיהה. אבל למה זה משנה? 16:52, 23 באוגוסט 2019 (IDT)

כיון שיתכן, ויהיה מי שיטעה שזו לא "שנה ב'" למנייננו, אלא רק מכונה כ"שנת ב'"; אולי עדיף להבהיר בפנים, ש"יום בשנה חשוב שנה", ולכן שנת א' נחשבת כשנה מלאה, ובמילא השנה שלאחריה נחשבת כשנה שניה. בברכה, א.ב. קיסר • שיחה • כ"ד באב ה'תשע"ט • 17:51, 25 באוגוסט 2019 (IDT)

אני לא בקי מספיק, אבל אם אתה יכול לכתוב באופן שלא יכביד על הקריאה - תעשה זאת.פינרס (שיחה) 18:23, 25 באוגוסט 2019 (IDT)