שיחה:אליהו צבי סולובייצ'יק/ארכיון

רב או לא רב?, מחד יש לו חיבורים תורניים, מנגד דעותיו מוזרות מאד.

הוא היה נורמלי בכלל?.

השאלה אם זה הגיע לו מתמימות או מי דעות של נוצרים ומשכילים.

דעות מוזרות זה לא סיבה לשלול תואר רב, דעות נגד ההלכה הפסוקה הן סיבה לשלול תואר.

נדמה לי שבמקרה זה אין שאלה כזו.

לא הבנתי אין שאלה שזה נגד ההלכה אלא ברור שזה לא כמו ההלכה או כן כמו ההלכה.

לא יודע כמה נורמלי, שים לב שדעה דומה נמצאת בכתבי היעב"ץ, כפי שהובא בערך.

יש הבדל גדול בין מה שהיעב"ץ סבר לבינו, היעב"ץ סבר שאותו האיש כאילו בה לעשות דברים טובים ולתקן את העולם וכו' רק שתלמידיו וכו' הטעו את דבריו, אבל הברית החדשה כבר כתוב שאותו האיש הוא אלוהים ועוד ביטול המצוות וכו' אז לא נראה לי שיש קשר בין הדברים.(אני מקווה שהבנתי את דברי שניהם כי גם דברי היעב"ץ לכאורה סותרים את דברי חז"ל אז לא הבנתי נכון דברי בטלים ומבוטלים.

ככל הנראה כת"ר לא זכה לטעום מנועם זיו הברית החדשה, ואף זכה לגלות בורות במונחים נוצריים.

נכון שאת הברית החדשה לא קראתי ברוך השם בגלל האיסור לקרוא בספרים חיצוניים, אבל קצת ידע יש לי אני לא יודע איזה ספרים אתה מכניס האם על פי הספירה שיש שבע או שש או עשרים וחמש. אבל זה וודאי שעיקר הספר זה שאותו האיש היה נביא מה שסותר את חז"ל. וגם לגבי המצוות נכון שבבשורות כתוב שלא בא לבטל וכו' אבל באיגרת פאולוס כתוב שאין יהודי וכו' דבר שוודאי סותר את המצוות, בספר חזון יוחנן כתוב שאותו האיש יעשה משפט בכולם מה שוודאי סותר את חז"ל. ועל כן נראה לי שיש הבדל בין אליהו סולובייצ'יק לבין היעב"ץ וגם היעב"ץ זה באמת צ"ע. אולי אני ישאל את האוצרני'ק.

ה"איסור" לקרא בספרים חיצונים כולל גם את חיים ולדר ואת המכלול, סולו' פירש רק את הבשורות ורק את מתי ומרכוס, אין זה דעתי אך גם מהמובא ביוחנן אין ראיה כל עוד אין הכחשה לדברים.

"ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה צונו הקדוש ברוך הוא שלא לקרות באותן הספרים כלל" (משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ב').

אפילו הרבנים המקלים לקרוא את הקוראן מדין ספרים חיצונים סוברים שאת הברית החדשה אסור כי זה הספרים שחז"ל דיברו עליהם. אולי כדאי תערוך בערך הספרים החיצוניים את דעתך המעניינת.

בנוגע לערך אז אולי כדאי לכתוב את זה שזה רק מתי ומרכוס למרות שעדיין אני לא מבין אך הוא חשב ככה אם חז"ל שהיו בעצמם בדור ההוא הבינו אחרת לגמרי.

א. לא ברור באיזה תקופה היה, ועד כמה חז"ל יצאו אליו, (יש ספר של יוסף קלוזנר בעניין), ב. אני מקווה ששמת לב שהקישור לספרים החיצוניים לא כל כך קשור, ג. כוונתי הייתה על פי פירוש הברטנורא בדעת רבי עקיבא, לגבי הרמב"ם עד כמה שידוע לי הוא עצמו קרא, מה שכן שאלתי מו"ץ והוא אמר לי שלצרכים תיאולוגיים שרי.

טוב, אני מבין שהוזמנת לויכוח טורטוסה...

רבי עקיבא אומר אף הקורא בספרים החיצונים: כספרי (האמעער), וספר דתות של ע"ז, וספרי שאר אפיקורסים וכולן דוקא בקורא בהן קבע, אבל בדרך עראי, המאמין לא יחוש מלקרות בהן, כדי לידע מה להשיב לאפיקורוס, ובפרט בביהכ"ס ראוי לת"ח לעיין בהם (לחם שמים). אמנם דברי חשק (שזכר הר"ב) גם שם אסור. [ומה שכתב עוד הר"ב שקריאת דברי הימים של עכו"ם וצייטונג נמי בכלל זה, תמוה מאד, דהא מנ"ל. ואינו רק בכלל שיחת חולין ודברים בטלים שעובר בעשה. (כיומא די"ט ב'), וגם הא נ"ל דבאקראי שרי דאל"כ מה שבח שבחו לריב"ז (סוכה דכ"ח א') שלא שח שיחת חולין מעולם. והרי אפי' בשבת רק להרבות בשיחות חולין אסור (כא"ח ש"ז ס"ב). וכ"כ אדברי בן סירא אמרי' בש"ס דרק אסור לקרות בו (ופשוט דזה נמי דוקא בקבע אסור, אבל שלא יהיה להקורא חלעה"ב לא שמענו בשום דוכתא. מיהו בביהכ"ס פשוט דהכל שרי, ורק דברי חשק אסור שם) אב"י והרי הרמב"ם פ"ב מעכו"ם ה"ב החמיר מאד מלקרות בספרי עכו"ם, והוא עצמו כ' במורה נבוכים ח"ג פכ"ט שקרא כל החיבורים הנ"ל. אע"כ כדברי ע"ר שליט"א, או דלהתלמד שרי, וכנטיעת קשואין, סנהדרין (ס"ח א') וצורת לבנות בר"ה דכ"ד ב'):

— רבי ישראל ליפשיץ תפארת ישראל סנהדרין פרק י משנה א

יותר נראה לי ויכוח מיורקה...

אתה יודע מה היו התוצאות שם...

התוצאות בטורטוסה היו הרבה יותר גרועות...

מוטל'ה נימוק?

מה הפירוש להיותו רב?

הוא שימש ברבנות במקום כל שהוא?

הוא כתב ספרים שקבלו מעמד בארון ספרים היהודי (ראיתי ספר שלו באוצר של וולפסון ושל מירפלד אפילו, וספרו נדפס על ידי בני הרב זמבא) כמו כן היה תלמיד חכם , לא לדבר על כך שלדעתי יש צורך להכניס גם לשם הערך.

זה נראה שהוא יותר הדפיס ספרים מאשר הוציא אותם., והוא לא כיהן כרב בשום מקום, בפרט שלפי המדיניות צריך שסיבת זכאותו לערך תהיה על רקע תורני, מה שקשה לומר על ה"קול קורא".

פירוש על רמב"ם?

האם הוא היה זכאי לערך בגלל זה? ערך על יהודי שהוציא ביאור למשניות לצעירים נמחק כאן. לא חושב שנשוא הערך טוב ממנו אילולא דיעותיו החריגות, והאמת שגם עמהן אני לא בטוח.

זה שחשיבותו לא נובעת מכך שהיה רב, זה לא סותר שהיה רב.