שיחה:איסור שקר
ברשותך, אוסיף כמה מ"מ. תחליט אתה מה כדאי להזכיר.
א. בגמ' שבועות ל-לא יש הרבה דרשות שונות ומגוונות על הפס' מדבר שקר תרחק.
ב. אדם ששכר עדי שקר על דבר אמיתי (כגון שהיו לו עדים והלכו) - עי' בי' הגר"א חו"מ ריש סי' לב
ג. לגבי מי שמת לו מת ולא נודע לו - שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ת"ב, סעיף י"ב
ד. הח"ח בעשין יג וכן בתחילת כלל א' קובע שהתורה אסרה תערובת שקר כמו את השקר עצמו.
ה. נידון נחמד שאינני זוכר את מקורו: סנהדרין שכל הדיינים כבר פסקו לחייב, והדיין האחרון ג"כ סובר לחייב, אלא שיודע שאם כולם מחייבים הדין הוא שיצא זכאי - האם יאמר כדעתו שחייב, ועי"ז הנדון יצא זכאי, או שישנה ויאמר שפטור, ועי"ז יפסקו את האמת ויחייבו את הנדון.
ברכה והצלחה, עזרא ט. (שיחה) 20:53, 19 בספטמבר 2023 (IDT)
מיוחד!
מאוד יפה! מקופיא נראה לי:
- כדאי לצטט את המסילת ישרים פי"א בפרטי מדת הנקיות וז״ל והוא מה שבאה עליו האזהרה מדבר שקר תרחק, ותראה שלא אמר מדבר שקר תשמר, אלא אמר מדבר שקר תרחק להעיר אותנו על ההרחק הגדול והבריחה הרבה שצריך לברוח מזה...
- הרגל שקר (ביבמות (סג.) לגבי אשת ובנו של רב ובסוכה (מו) לגבי לא לימא אינשי לינוקא).
- אולי אפשר להרחיב לגבי אמת וכן ו'דובר אמת בלבבו' במסכת מכות כד.( כגון רב ספרא, והסיפור שמביא רש״י מהשאילתות)
- לגבי גוזמא
- להזכיר גניבת דעת בשקר
לעבעדיג (שיחה) 23:06, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג, יישר כח!
2. אשמח למקורות קצת יותר נרחבים על "לימדו לשונם דבר שקר".
3. הבאתי פיסקה קטנטונת על "הין צדק", אולי אפשר להזכיר שם בכמה מילים את הדרגה היותר גבוהה של "דובר אמת בלבבו".
4. אשמח שיותר תפרט, (אתה מתכוון לכך שמותר לשקר בדרשות? שהתורה הגזימה?)
5. יש מקור לקשר בין גניבת דעת לשקר? אפרון (שיחה) 23:35, 9 באוקטובר 2023 (IDT)- אכן אין קשר? איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:38, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- איך, ? או ! , ועל איזה סעיף? אפרון (שיחה) 23:39, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- ?! על 5. איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:40, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אולי תנסה במילים, שאני אהיה בטוח שהבנתי. אפרון (שיחה) 23:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- כך משמע בשערי תשובה ג קפד --לעבעדיג (שיחה) 23:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- כך קצת משמע גם בפתחי חושן, אבל זה נראה לי מקורות לא מפורשים, אשמח לקשר מפורש, כי כמדומני ראיתי גם בתייחסיות לזה דווקא כגניבה ולא כשקר, ”כן משמע מדברי הפוסקים שהתירו לפעמים לשקר באופן המשתמע לשתי פנים. אף על פי שיש בזה משום גניבת דעת, ומשמע שבמקום צורך מוטב לגנוב דעת מאשר לשקר ממש, וכן משמע מדברי בעל מנחת אלעזר בדברי תורה (מובא בספר הנ"ל פרק ו אות נה), ומדברי אורח מישרים סימן כג (מובא שם אות ע), וכ"ש כשהותר לשקר ממש שמותר לגנוב דעת, ובכנה"ג כתב בשם דמשק אליעזר על חולין שמותר לגנוב דעתו של מי ששונא אותו כדי לפייסו ולהסיר שנאתו. והגר"י פיש (מחבר ספר תתן אמת ליעקב) הראה לי מ"ש בזהר יתרו (דף צג ע"ב) באזהרת לא תגנב, דאי לא פסקא טעמא היה אסור לגנוב דעת רבו בתורה, או לדיין לגנוב דעת הרמאי או לגנוב דעת שניהם כדי להוציא הדין לאמתו, עיין שם” (פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק טו - אונאת דברים מרמה במו"מ וגניבת דעת הערה (לז)) אפרון (שיחה) 23:46, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אבדוק, לגבי גוזמא (4) ראה: רמ"א (ביורה דעה סימן רלו סעיף ה) שפוסק שהנשבע על דבר שהוא גוזמא קצת, כדי להחזיק דבריו לא הוי שבועת שוא. והט"ז (שם ס"ק י) חולק (או מביע תמיהה) ושאר פוסקים וכן בר"ן נדרים כד ע"ב --לעבעדיג (שיחה) 23:48, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אבל לא כתוב שזה המקור, כתוב רק למה זה חמור. אדרבה כמו שכתב אפרון בכל המקורות זה נלמד מלא תגנובו. זה פשוט היה חידוש, כי עד היום לא למדתי את הנושא. איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:50, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- לגבי גוזמא (4) הקשר לא מספיק מפורש, כלומר בתורה מצינו שהתורה הגזימה בכמה מקומות, השאלה היא האם יש מי שמוציא מזה היתר להגזים בסיםור סיפורים?
לגבי גניבת דעת (5) נראה קצת (אם כי אין לי מקור לכך) ששקר זה בין אדם למקום וגניבת דעת זה בין אדם לחבידו. אפרון (שיחה) 23:51, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- לגבי גוזמא (4) הקשר לא מספיק מפורש, כלומר בתורה מצינו שהתורה הגזימה בכמה מקומות, השאלה היא האם יש מי שמוציא מזה היתר להגזים בסיםור סיפורים?
- אבל לא כתוב שזה המקור, כתוב רק למה זה חמור. אדרבה כמו שכתב אפרון בכל המקורות זה נלמד מלא תגנובו. זה פשוט היה חידוש, כי עד היום לא למדתי את הנושא. איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:50, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אבדוק, לגבי גוזמא (4) ראה: רמ"א (ביורה דעה סימן רלו סעיף ה) שפוסק שהנשבע על דבר שהוא גוזמא קצת, כדי להחזיק דבריו לא הוי שבועת שוא. והט"ז (שם ס"ק י) חולק (או מביע תמיהה) ושאר פוסקים וכן בר"ן נדרים כד ע"ב --לעבעדיג (שיחה) 23:48, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- כך קצת משמע גם בפתחי חושן, אבל זה נראה לי מקורות לא מפורשים, אשמח לקשר מפורש, כי כמדומני ראיתי גם בתייחסיות לזה דווקא כגניבה ולא כשקר, ”כן משמע מדברי הפוסקים שהתירו לפעמים לשקר באופן המשתמע לשתי פנים. אף על פי שיש בזה משום גניבת דעת, ומשמע שבמקום צורך מוטב לגנוב דעת מאשר לשקר ממש, וכן משמע מדברי בעל מנחת אלעזר בדברי תורה (מובא בספר הנ"ל פרק ו אות נה), ומדברי אורח מישרים סימן כג (מובא שם אות ע), וכ"ש כשהותר לשקר ממש שמותר לגנוב דעת, ובכנה"ג כתב בשם דמשק אליעזר על חולין שמותר לגנוב דעתו של מי ששונא אותו כדי לפייסו ולהסיר שנאתו. והגר"י פיש (מחבר ספר תתן אמת ליעקב) הראה לי מ"ש בזהר יתרו (דף צג ע"ב) באזהרת לא תגנב, דאי לא פסקא טעמא היה אסור לגנוב דעת רבו בתורה, או לדיין לגנוב דעת הרמאי או לגנוב דעת שניהם כדי להוציא הדין לאמתו, עיין שם” (פתחי חושן חלק ה (גניבה ואונאה) - הערות פרק טו - אונאת דברים מרמה במו"מ וגניבת דעת הערה (לז)) אפרון (שיחה) 23:46, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- כך משמע בשערי תשובה ג קפד --לעבעדיג (שיחה) 23:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אולי תנסה במילים, שאני אהיה בטוח שהבנתי. אפרון (שיחה) 23:41, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- ?! על 5. איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:40, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- איך, ? או ! , ועל איזה סעיף? אפרון (שיחה) 23:39, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- אכן אין קשר? איך • שיחה • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ד. 23:38, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- (4) ישנם שני דברים 1. תנא גוזמא נקט (שעל זה לבד אפשר לערוך ערך) 2. גוזמא בשבועה על אף שאינו אמת וכן נדרי הבאי --לעבעדיג (שיחה) 23:57, 9 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג, ממש מעניין (בעומק העניין יכול להיות שההיתר הוא אותו היתר בשניהם?), השאלה היא מה אני מוציא מזה למעשה בערך שעוסק בשקר. אפרון (שיחה) 00:01, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- ראה לדוגמא כאן שמרחיב בעניין: עהרענפעלד, יעקב בן יצחק, שושנת יעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) (בעומק העניין שהעלת, ראה שם. אבל לזה יש להוסיף את דיברה תורה כלשון בני אדם וכו...)--לעבעדיג (שיחה) 00:14, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג, מעולה, אוסיף לפסקת ההיתרים לשקר. אפרון (שיחה) 00:20, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג הכנסתי, אני רואה שגם גניבת דעת כבר נמצאת ב"איסורים נוספים". אפרון (שיחה) 03:13, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג, מעולה, אוסיף לפסקת ההיתרים לשקר. אפרון (שיחה) 00:20, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- ראה לדוגמא כאן שמרחיב בעניין: עהרענפעלד, יעקב בן יצחק, שושנת יעקב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים) (בעומק העניין שהעלת, ראה שם. אבל לזה יש להוסיף את דיברה תורה כלשון בני אדם וכו...)--לעבעדיג (שיחה) 00:14, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
- לעבעדיג, ממש מעניין (בעומק העניין יכול להיות שההיתר הוא אותו היתר בשניהם?), השאלה היא מה אני מוציא מזה למעשה בערך שעוסק בשקר. אפרון (שיחה) 00:01, 10 באוקטובר 2023 (IDT)
תוספת
זכור לי שבספר שלמי מועד, נראה לי פרק צח, יש קונטרס ארוך על שקר ואמת של ליקוט פסקים מאת הגרש"ז אוירבך, זכור לי שזה מאוד מענין (דין למשל שאני זוכר משם, שאדם לא צריך לגלות משהו שהוא לא רוצה, למשל אם שואלים אותו אם יש לו כסף להלוות וכד' והוא לא רוצה מותר לומר שאין לו. בכה"ג זה אולי גם מפני השלום עכ"פ שם כתוב גם כגון שלא רוצה לומר אם הוא בביתו וכד') מישהו (שיחה) 14:24, 16 באוקטובר 2023 (IDT)
- תיוג ~ תכליתי • שיחה • א' בחשוון ה'תשפ"ד 14:32 (IDT) 14:32, 16 באוקטובר 2023 (IDT)
- גם אפשר להרחיב עפ"י תשעת סוגי השקר שבשערי תשובה שער ג קעח-קפו. מישהו (שיחה) 14:47, 16 באוקטובר 2023 (IDT)
בפיקוח נפש
יוצר הערך, מה אם מותר לשקר בפיקוח נפש? האם יש על זה מדובר? ~ תכליתי • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד 20:22 (IDT) 20:22, 31 באוקטובר 2023 (IST)
- תכליתי, צריך הרבה פחות מפיקוח נפש בשביל שיהיה מותר לשקר, בושה צער וכדו' (כפי המופיע בגוף הערך) אם כי כמובן זה רק כשאי אפשר לומר בצורה המשתמעת לשתי פנים. אפרון (שיחה) 20:43, 31 באוקטובר 2023 (IST)
- כי פשוט למדתי היום שמותר בשבת לומר ליולדת סומא שכאילו האור דלוק בביתה, כדי שתהיה לה ישוב הדעת, אפי' שזה שקר ואף שזה לא ממש פיקוח נפש, אלא ליתובא דעתה, שזה חשש סכנה. (הוו"א של המג"א בהלכות שבת סי' של, סעי' א) ~ תכליתי • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד 20:50 (IDT) 20:50, 31 באוקטובר 2023 (IST)
- אפרון למה מחקת? טישיו (שיחה) 11:53, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- כי פשוט למדתי היום שמותר בשבת לומר ליולדת סומא שכאילו האור דלוק בביתה, כדי שתהיה לה ישוב הדעת, אפי' שזה שקר ואף שזה לא ממש פיקוח נפש, אלא ליתובא דעתה, שזה חשש סכנה. (הוו"א של המג"א בהלכות שבת סי' של, סעי' א) ~ תכליתי • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשפ"ד 20:50 (IDT) 20:50, 31 באוקטובר 2023 (IST)
- הועבר מהדף שיחת משתמש:ליפמן
בקשר לעריכה זו, תודה על התוספת החשובה, הפסקה של פיקוח נפש לדעתי מיותרת בערך זה, איסור שקר הותר בשביל הרבה פחות מפיקוח נפש, כפי שתוכל לראות בערך עצמו.
נראה שעיקר החידוש הוא שמותר לחתום על שטר אע"פ שזה דיני ממון ששם זה נידון גדול בראשונים אם יהרג ואל יעבור או לא. אפרון (שיחה) 11:48, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- @טישיו, מתנצל, בטעות שלחתי לדף שיחת המשתמש במקום דף שיחת הערך. אפרון (שיחה) 12:18, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- סוף העברה
- בדיוק חשבתי להעביר. אני חושב כעת שבכל זאת זה שייך לערך הזה כי עדות שקר מוזכרת בו. אם לא, על כל פנים מתאים להזכירו שם.--ליפמן (שיחה) 12:17, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- יש הבדל גדול בין עדות שקר לשקר. ישם דיעות שעיקר איסור שקר מהתורה הוא רק כשזה מזיק לחבירו כמו בעדות או חתימת שקר. צריך לחלק בין הדברים, ולהסביר שגם בחתימת שקר ובעדות שקר הותרה לצורףך פיקו"נ טישיו (שיחה) 12:26, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- @טישיו כאן זה לא ערך על עדות שקר אלא על שקר, יש על זה ערך שלם ושם מקומו, לדעתי. אפרון (שיחה) 12:29, 17 בנובמבר 2023 (IST)
- יש הבדל גדול בין עדות שקר לשקר. ישם דיעות שעיקר איסור שקר מהתורה הוא רק כשזה מזיק לחבירו כמו בעדות או חתימת שקר. צריך לחלק בין הדברים, ולהסביר שגם בחתימת שקר ובעדות שקר הותרה לצורףך פיקו"נ טישיו (שיחה) 12:26, 17 בנובמבר 2023 (IST)