יישר כח על הבאת המקורות.
ראשית לגבי דברי רש"י שאגריפס היה ממלכי בית חשמונאי, אפשר לומר שמבחינה הסטורית שנות שלטונו שייכות לתקופת בית חשמונאי, ולא היה משהו אחר לקרוא על שמו את התקופה, והיות שהיה מפורסם שהוא מזרע חשמונאי רש"י לא חש לפרט מה שכתוב בב"ב. ויש רש"י יותר קשה, שכותב על מונבז המלך בב"ב יא.: "בנה של הילני המלכה מזרע החשמונאים". ואיך היה מזרע החשמונאים? אמנם מונבז היה בתקופתו של רבי עקיבא ויש ויכוח הלכתי שלהם בגמרא, וא"כ הוא היה באזור החורבן או מלפניו או מלאחריו.
בעיון בטל אורות הנ"ל הוא מביא בסתם דברי ההסטוריונים שהורדוס נשא מרים ואגריפס מצאצאיהם, וכלל לא מזכיר הגמרא בב"ב ג. ועיינתי בדברי ר' צדוק ברסיסי לילה (במהדורה שבספריא) ומבואר שם בבירור שדברי הגמ' בב"ב שלהורדוס לא היו ילדים מזרע חשמונאי, הם כפשוטם. ואכן ישנם אחרים מזרע חשמונאי אך לא בניו של הורדוס, ונשכח יחוסם. וכלשונו "כשבא הורדוס לידבק בזרעם לא עלתה בידו... ברור בעיני דהכונה שלא נשתייר (מבית חשמונאי) מזרעו בפירסום ומי שיתייחס אחריו. "וקטלינהו (הורדוס) לכולהי מרותיה" היינו כל אותם שמצא, והם נענשו בעונם, והשאר נחבאו והעלימו עצמם ולא פירסמו יחוסם. ולפי שמשכה מלכות הורדוס וזרעו מאה שנה שכל אותם הימים היה ירא לפרסם עצמו מי שהיה מבית חשמונאי, על כן נשתקע ונשתכח זכר יחוסם מן העולם. ולא נשאר מי שמתייחס אחריהם אלא אותם העבדים בני הורדוס שאמר שנשא מבנותם כדי לייחס זרעו אחריהם". וא"כ נראה שבעל ה'אלף דור' לא רק שהחליף פסחים בסוטה, אלא אף הוציא מעט דבר מהקשרו, שנשמע מדבריו שר' צדוק מודה לטל אורות ובבירור אינו כן.
על דברי רשב"ם בפסחים "ממלכי חשמונאי" יש כוכב המפנה לגליון, שם כתוב [ס"א ממלכי הורדוס]. והתוס' שם הביאו דברי רשב"ם וכתבו "ולא דק, דבסוטה אמרינן 'כשהגיע למקרב אחיך תשים עליך מלך זלגו עיניו דמעות'". אמנם הטל אורות יישב לשיטתו תוס' זה.