שטפאן החגב
שטפאן החגב (ברומנית: Ştefan Lăcustă - "שטפאן לֶקוּסְטֶה", או שטפאן החמישי (לפי מניין מודרני) או "לקוסטה וודה" (וודה - מ"וויבוד") Lăcustă Vodă), (1508 - 20 בדצמבר 1540), היה שליט נסיכות מולדובה בין השנים 1538-1540. כינויו בהתחלה היה צ'טינה - Cetină (ברומנית - עלה אשוח)
יש שסברו שהיה בן מחוץ לנישואים של שטפאן הגדול עצמו, מתוך קשר עם אשה לא ידועה[1]. לפי מקורות אחרים [2] היה בנו של הנסיך אלכסנדרו או אלכסנדרל (? - 1496) (שהיה הבן הבכור של השליט שטפאן הגדול), ושל הנסיכה מרגרטה דראגפי (ממשפחת דראגפי מטרנסילבניה, בעלת השורשים רומנים והונגרים). שטפאן לקוסטה היה השליט הראשון של מולדובה שלא נבחר מיוזמת התושבים המקומיים אלא מונה על ידי הסולטאן העות'מאני. חי תקופה ארוכה באיסטנבול ואימץ שם את המנהגים הטורקים. [3] כינויו כאמור היה בהתחלה "צ'טינה" (Çetina או Çetine בכרוניקות הטורקיות) [4] בסתיו 1538 הכוחות הטורקים ובראשם הסולטאן סולימאן המפואר פלשו בעוצמה גדולה למולדובה אחרי שנקראו על ידי הבויארים שהתנגדו לשליט פטרו רארש. רארש, נבגד, ברח לטרנסילבניה. הטורקים כבשו זמנית ללא לחימה את כל הנסיכות ויחד עם בני בריתם הטטרים שדדו אותה וגרמו לה הרס רב. אוצרות חצר השליט נשדדו גם כן. הסולטאן סולימאן השני ששהה במשך שבוע בסוצ'אבה כפה את בחירתו של בן חסותו, שטפאן צ'טינה, כשליט החדש וקיבל ממנו הסכמה לסיפוח לאימפריה העות'מאנית של האזור בוג'אק עם העיר טיגינה. העיר, שבוצרה על ידי הטורקים תחת השם בנדר הפכה עם עוד 18 כפרים בסביבה, לראיה טורקית. המולדבים נאלצו להסכים גם להצבה זמנית של משמר טורקי בן 500 יניצ'ארים לשם "אבטחת" השליט בבירה סוצ'אבה.
למרות שהיה "מינוי עות'מאני", שטפאן דאג לכינון יחסים טובים עם השכנה מהצפון, פולין, על ידי חתימת הסכם איתה ב-10 בפברואר 1539. כמו כן שלח בחשאי, כשליח, את הבויאר וארטיק אל פרדיננד לבית הבסבורג שכיהן באותן השנים כמלך הונגריה ואוסטריה במקביל לאחיו הקיסר קארל החמישי. ייתכן כי רצה להבטיח לעצמו מעמד בטוח במקרה של ניצחונות אוסטריים על הטורקים. מלכותו התאפיינה בסכסוכים פנימיים רבים - חיסולי חשבונות עם המחנה של פטרו רארש
דרך קשריו עם נסיך טרנסילבניה, יאנוש סאפויאי,ניסה להשיג הסגרת השליט הקודם פטרו רארש שמצא מקלט במצודת צ'יצ'או בטרנסילבניה, על מנת לחסלו. אבל רארש הצליח להימלט ולנסוע לקושטא בכוונה להתפייס עם הסולטאן. בינתיים שטפאן לקוסטה התנקם בכך שהשיג בעזרת הסולטאן את הסגרתו מפולין של אחיו של פטרו רארש, טואדר, הפרקלאב של חוטין, ובניגוד להוראות הסולטאן פקד לכרות את אפו ואחר כך הוציא אותו להורג. [5].
בימי מלכותו של שטפאן צ'טינה מולדובה הייתה קרבן למכת ארבה שהרסה את היבולים והביאה את תושביה לחרפת רעב. משום כך העם כינה את השליט "שטפאן לקוסטה", כלומר "שטפאן החגב". לבסוף הוא נרצח בעת שינה בארמון בסוצ'אבה על ידי שני בויארים קושרים, ההטמאן מיכוּל והלוגופט הגדול גבריל טרוטושאן, ביום 20 בדצמבר 1540. מנשואיו לקיאז'נה [6] נולדו לו שני בנים: אלכסנדרו ושטפאן, שגורלם אינו ידוע. מאוחר יותר, בשנת 1578 הופיע טוען לכתר מולדובה בשם קונסטנטין, שנחשב גם הוא בן של שטפאן לקוסטה. הוא ניסה בעזרת קוזקים להדיח ללא הצלחה את השליט פטרו הפיסח. [7]
במקומו של שטפאן לקוסטה נבחר לשליט אלכסנדרו קורניה, הפורטאר ("שוער") של סוצ'אבה. לפני ששנרצח, ייתכן כי שטפאן לקוסטה יזם מסע צבאי לצורך החזרת המבצרים קיליה, צ'טאטיה אלבה וטיגינה מידי שליטת הטורקים. המהלך הושלם על ידי השליט החדש, אלכסנדרו קורניה. [8]
לקריאה נוספת
- Nicolae Iorga: Geschichte des rumänischen Volkes im Rahmen seiner Staatsbildungen. Gotha 1905, S. 381f
(ניקולאיה יורגה -"תולדות העם הרומני במסגרת ישויותיו המדיניות", גוטה, 1905 ע' 381 - בגרמנית)
- 1978, Leon Şimanschi - Petru Rareş,Editura Academiei RSR Bucureşti
קישורים חיצוניים
- Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu Istoria Românilor Volume II Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti (1976).
(קונסטנטין ק. ג'ורסקו, דינו ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים כרך ב, ע'280- ברומנית)
- ,
Aurel Decei - Istoria Imperiului Otoman, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1978 ,(אורל דצ'יי - תולדות האימפריה העות'מאנית, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1978 ברומנית)
הוצאת פונטוס, קישינאו, 2005 Virgil Paslariuc Raporturile politice dintre marea boierime şi domnie in Ţara Moldovei în secolul al XVI-lea, Editura Pontos, Chişinău, 2005 -
הערות שוליים
- ^ ג'ורסקו (1976) ע' 188
- ^ דצ'יי - (1978) ע' 188
- ^ in turcicos ritus ac mores degerasset - ציטוט מדברי הכרוניקון וורנאנטיוס - דצ'יי - (1978) ע' 188.
- ^ Koca Nişanci (קוג'ה נישנג'י) וההיסטוריון עלי - מצוטטים אצל דצ'יי- שם.
- ^ D.Păslariuc 2005, p.110.
- ^ יש מידע סותר לגבי שם אשתו. לפי מקור אחד במנזר ניאמץ נקברה אשתו בשם מריה בשנת 1542 ראה על מחוז ניאמץ כולל מנזר ניאמץ; לפי מידע אחר נקברה במנזר ביסטריצה ראה אתר על המנזרים ברומניה אתר על המנזר ביסטריצה
- ^ ג'ורסקו - שם ע' 310
- ^ Istoria Românilor, vol. IV, Bucureşti, 2001, p. 445 ג'ורסקו- תולדות הרומנים כרך ד מצוטט על ידי טיבריו צ'ובאנו במאמר על אלכסנדרו קורניה ברשת: [1]
23191654שטפאן החגב