פורים קטן
| משנה | משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ד' |
|---|---|
| ברייתא | תוספתא מגילה פרק א' הלכה ו' |
| תלמוד ירושלמי | מסכת שקלים, פרק א', הלכה א' |
| משנה תורה | הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב', הלכה י"ג |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימן תרצ"ז |
פורים קטן[1] או פורים ראשון[2] הוא כינוי לימים י"ד וט"ו באדר א' בשנה בה יש שני חודשי אדר. בימים אלה לא נוהג חג פורים, אך נוהגים בו חלק מדיני השמחה שבפורים.
פורים בשנה מעוברת
בברייתא מובאת מחלוקת תנאים מתי חוגגים פורים בשנה מעוברת: לדעת רבי אליעזר ברבי יוסי פורים הוא באדר א', משום הכלל אין מעבירין על המצוות לפיו יש לקיים את המצווה בהזדמנות הראשונה, ואלו לדעת רבי שמעון בן גמליאל בשם רבי יוסי פורים נחגג באדר ב', בכדי לסמוך את פורים לחג הפסח, ששניהם נתקנו לזכר גאולת ישראל מאוייביהם. להלכה, נפסקה הלכה בתלמוד בבלי כדעה זו, וכך נסתם במשנה.
בתלמוד הירושלמי הובאה דעת רבי חנינא ש"הנהיג" לקרוא את המגילה באדר ב'[3]. בביאור דבריו נחלקו אחרונים: לדעת הקרבן העדה[4] כוונת הירושלמי ש"הלכה ואין מורין כן", כלומר שההלכה היא שיש לקרוא את המגילה באדר ב', אך אין מורים כך לרבים, ואילו לדעת רבי שלמה סיריליו[5] כוונתו שלכתחילה יש לקרוא באדר א', אך אם קראו באדר ב' יצאו ידי חובה.
דיני היום
לפי פסק ההלכה שפורים נחגג באדר ב', אין קוראים את המגילה באדר א', ואף אם עיברו בית דין את השנה רק לאחר פורים יש לחזור ולקרוא את המגילה. עם זאת, ישנם דעות לפיהם חלק מדיני הפורים נוהגים אף בפורים קטן, וכדלהלן.
הספד ותענית
בתוספתא[6] נאסר הספד ותענית בפורים קטן. בביאור דברי הברייתא נחלקו ראשונים: יש שכתבו שהאיסור הוא רק כאשר הייתה השנה פשוטה ועיברו אותה לאחר קריאת המגילה, אך אם הייתה השנה מעוברת לפני י"ד באדר מותרים בהספד ותענית[7] ויש שכתבו שהאיסור נוהג אף אם הייתה השנה מעוברת מתחילתה[8], ומהם יש שסוברים שבני הערים המוקפות מותרים בי"ד באדר וכן בני הפרזות בט"ו[9] ויש מחמירים[10].
להלכה, פסק הרמ"א שפורים קטן אסור בהספד ותענית, בין בי"ד ובין בט"ו[11].
אמירת תחנון ולמנצח
בדומה לפורים, אף בשני ימי פורים קטן לא אומרים תחנון ולמנצח[12] ואם חל בשבת לא אומרים צדקתך.
משתה ושמחה
בחיוב סעודת פורים בפורים קטן, נחלקו הראשונים: לדעת הסמ"ק[13] יש לנהוג משתה ושמחה בשני הימים, ראשונים אחרים כתבו שרק בי"ד יש להרבות בסעודה[14] ואילו לדעת התוספות אין חיוב סעודה כלל[15].
להלכה, פסק השולחן ערוך כדעת התוספות, והרמ"א כתב ש”ירבה קצת בשמחה כדי לצאת דעת המחמירים”[16]. אמנם יש שכתבו שגם לדעתו לכתחילה ראוי ממש להרבות, וכן פסק המשנה ברורה[17].
שאר מצוות פורים
מצוות מתנות לאביונים[18] ומשלוח מנות[19] אינן נוהגות בפורים קטן.
אין אומרים על הניסים בפורים קטן[20], אך בדיעבד אם אמר, יש אומרים שאין מחזירים אותו[21].
הערות שוליים
- ^ הכינוי הופיע לראשונה ככל הנראה במנהגי המהרי"ל, פורים סימן א', וכן בהגהות על ספר המנהגים, סימן ע"ז.
- ^ כך הוא מכונה בספר המנהגים (הקדמון), סימן ע"ז.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה א'.
- ^ לרבי דוד פרנקל, על התלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א', הלכה א'.
- ^ רהי שלמה סיריליו, תלמוד ירושלמי ע"פ ר"ש סיריליאו <הר אפרים> - שקלים, ירושלים תשי"ח, באתר אוצר החכמה.
- ^ מגילה, פרק א' הלכה ו'.
- ^ שו"ת מהר"ם מרוטנבורג, סימן תרמ"ג, הובא אצל רבי מרדכי בן הלל, המרדכי, רמז תשפ"ד; פסקי הרא"ש, מגילה פרק ז'; ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרצ"ז.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ב', הלכה י"ג; רבי משה מקוצי, סמ"ג, עשין דרבנן ד'; סמ"ק, סימן קל"א; אורחות חיים חלק א', הלכות הבדלה אות ל"ג; כל בו, סימן מ"ב; הגהות אשר"י, מגילה פרק א' סימן ז', בשם האור זרוע; פסקי הרי"ד, מגילה דף ו' עמוד ב'; וכן משמע דברי רבי צדקיה ב"ר אברהם הרופא, שבלי הלקט, הלכות פורים סימן ר"ג.
- ^ פסקי הרי"ד, מגילה דף ו' עמוד ב'.
- ^ שבלי הלקט, הלכות פורים סימן ר"ג, בשם רש"י.
- ^ המפה, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ז, סעיף א'.
- ^ מנהגי מהרי"ל, פורים סימן א'; הגהות אשר"י, מגילה דף ז' עמוד א'; וכן נפסק בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ז.
- ^ לרבינו יצחק מקורביל, מצווה קמ"ח.
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תרצ"ז בשם הרי"ף; הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק מצוה קמ"ח, ראו בדבריו שמוקפין יעשו סעודה בט"ו; ר"ן, על הרי"ף שם; מנהגי מהרי"ל, פורים סימן י"ט; תשב"ץ קטן סימן קע"ח, שכן נהג רבי יחיאל מפריז, ראו בדבריו שכתב שאין צריך לעשות סעודה גדולה אלא להרבות בסעודה.
- ^ תוספות, מסכת מגילה, דף ו' עמוד ב', ד"ה אין.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ז.
- ^ ס"ק ה.
- ^ משנה, מסכת מגילה, פרק א', משנה ד'.
- ^ ר"ן, מגילה דף ג' עמוד ב' מדפי הרי"ף.
- ^ מגן אברהם, על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרצ"ז, משנה ברורה, סימן תרצ"ז, סעיף קטן א'.
- ^ רבי גדליה משה הלוי, חמד משה, סימן תרצ"ז ס"ק א', וכך פסק המשנה ברורה שם.