שולה ליגום
| לידה |
7 בספטמבר 1932 שידלוביץ, פולין |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 2007 (בגיל 74) תל אביב, ישראל |
| דרגה |
 תת אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| הקמת קצינת פניות הציבור | |
שולמית (שולה) ליגוּם (7 בספטמבר 1932[1] – 7 בינואר 2007) הייתה קצינה בצה"ל ופעילה חברתית. ליגום הקימה את משרד קצינת פניות הציבור בלשכת ראש אגף כוח האדם, והייתה האישה הראשונה שהוענקה לה דרגת תת-אלוף (כדרגה אישית) שלא בתפקיד קצינת ח"ן ראשית.
חייה
שולה גרוּנְדְמן[1] נולדה בשנת 1932 בשידלוביץ שבפולין, ועלתה לארץ ישראל בינקותה. ב-1950 התגייסה לצה"ל ושירתה בעיקר בתפקידי חינוך. ב-1959 נישאה לרופא ד"ר סיריל ליגום, עולה מדרום אפריקה. בשנים 1966–1970 שהתה בארצות הברית למטרת השתלמות של בעלה.
בשנות ה-70 הייתה ליגום קצינת ניהול במפקדת קצין חינוך ראשי, ובהמשך סגנית מפקד גלי צה"ל.[2]
ב-1977 הקימה ליגום את משרד קצינת פניות הציבור בלשכת ראש אגף כוח האדם. היא עמדה בראשו במשך קרוב ל-20 שנה. באוקטובר 1981 הועלתה לדרגת אלוף משנה,[3] ובמרץ 1994 לדרגת תת-אלוף.
אחרי פרישתה מצה"ל פעלה בוועדת חיילים במצוקה, ולמען מוסדות תרבות שונים, בהם המועצה לישראל יפה, האופרה הישראלית ומוזיאון תל אביב לאמנות. היא כיהנה בהתנדבות כראש מדור המוזיקה של משרד המדע, התרבות והספורט. ימים ספורים לפני פטירתה, ב-7 בינואר 2007, הוענק לה תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
בעלה, פרופ' סיריל ליגום (1932–2014), היה מייסד המכון הגנטי בבית החולים איכילוב וחבר סגל הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.[4] הותירה ארבעה בנים וכן נכדים.
קישורים חיצוניים
- יקירי העיר תל אביב לשנת תשס"ז 2007
- מיכל הוכשטט, קצינת פניות הציבור בצה"ל: "כל פנייה היא סיפור אנושי", מעריב, 9 בינואר 1980
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שולה ליגום באתר Geni.
- ^ קצינה בדרגת סא"ל תצורף לסגל גלי צה"ל, דבר, 16 במרץ 1976
- ^ בקרוב - מינויים חדשים בצה"ל, דבר, 5 באוקטובר 1981
- ^ ראו נקרולוג:
עופר אדרת, "גם ילד פגוע שייך למישהו", באתר הארץ, 23 במרץ 2014; הקבר של סיריל ליגום בבית הקברות קריית שאול, באתר BillionGraves.
23045908שולה ליגום