שאנדור קוטי
| שם לידה | קראוס סאנדור |
|---|---|
שאנדור קוטי (במקור עד 1934 קראוס, בהונגרית: Kuti Sándor; בודפשט, אובודה, 18 במאי 1908[1] – הרייך הגרמני, ? אפריל 1945) היה מלחין, מנצח יהודי-הונגרי בעל כישרון בלתי רגיל שיכול היה להפוך לאחד המלחינים הגדולים בהונגריה לולא ניספה בשואת יהודי הונגריה.
ביוגרפיה
לימודיו
שאנדור קראוס גדל באובודה כילד למשפחת פועלים יהודית ענייה. הוריו היו אהרון אדולף קראוס (1864–1933), פקיד במפעל, ואמה פריש (1875–1932). הוא התעניין במוזיקה מאז שהיה ילד, והיצירות המולחנות הראשונות שלו שרדו עוד מהיותו בן תשע. החל את לימודיו בבית הספר למוזיקה פודור (היום בית ספר ערב ברמה תיכונית של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט), שם לימד אותו מיקלוש לאורישין. בין השנים 1930–1934 למד קומפוזיציה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט כתלמידו של אלברט שיקלוש. סיים את לימודיו ב-1934 אצל ארנסט פון דוהנאני. קוטי הופיע בקונצרט הסיום שלו עם חבר ילדותו, גאורג שולטי, שגם הוא הציג את עצמו אז כמלחין. קוטי היה חבר בארגון הנוער הקומוניסטי של האקדמיה למוזיקה.
קריירה
בשנת 1935 (בהיותו רק בן 27!) איגוד המוזיקה ההונגרי החדש (Új Magyar Zene Egyesület} העלה לתוכניותיה כמה מיצירותיו וגם סונטה לפסנתר מפרי עטו שיצאה בדפוס גם בהולנד. לאחר שסיים את לימודיו הוא חי ממתן שיעורים פרטיים, לימד פסנתר וקומפוזיציה, עבד בכנסיות כנגן עוגב וכן כקורפטיטור באיגוד המקהלה והתזמורת של בודפשט (Budapesti Énekkari és Zenekari Egyesület). בשנים 1933–1935 כתב ביקורות מוזיקה עבור כתב העת "הסקירה העצמאית" (Független Szemle). הוא לקח חלק בתנועת הפועלים של אובודה, ניהל את מקהלת העובדים הצעירים של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית והלחין כמה שירי תנועה עבור המקהלה. אז כתב את השיר הלכת התנועתי "המכוש מצלצל לקצב" (Ütemre cseng a csákány) שמילותיו נכתבו על ידי המשורר היהודי-הונגרי לאיוש הולוש קורווין (מקודם וייס). במשך תקופה קצרה עמד בראש "מקהלת הסתדרות העובדים נגד אלכוהול". יצירתו בשם "שיר המורה" בוצעה על ידי "מקהלת ואנדור" (Vándor-kórus). הוא הלחין שני שירים מאת המשורר הגדול אטילה יוז'ף ("שיר לילה", "הצער"). בשנות ה-40 הלחין שלוש יצירות למקהלה של שירי המשורר הלאומי ההונגרי שנדור פטפי, שבוצעו על ידי "מקהלת ואנדור". המשמעותית שבהן הייתה "השיר הלאומי" (Nemzeti dal) של פטפי שהמשורר קרא בעצמו על מדרגות המוזיאון הלאומי של הונגריה בתחילת מהפכת 1848 בהונגריה וכך הפך לסמל המהפיכה ושל המאבק לחירות ולעצמאות של הונגריה מאז ועד היום. קוטי הלחין יצירה זו למקהלה בארבעה חלקים בליווי פסנתר, שבוצעה במרץ 1942 ב"מטה ואשאש". משנת 1940 נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). חברו אנדרה סרבנצקי ניסה להתערב להצלתו, אך לא הצליח. בקיץ 1944 גורש למחנה ריכוז בגרמניה הנאצית ושם אבדו עקבותיו.
חייו הפרטיים
אשתו הייתה עמליה ארז'בט פרוינד הציירת (1911–?). הם נישאו ב-12 באפריל 1934 בבודפשט.[2] בתם הייתה אווה קוטי.
הנצחתו
ב-29 בספטמבר 2017 יצא אלבומה של הכנרת אורשויה קורצ'ולאן בם "Silenced", כלומר "מושתק" בחסות דויטשה גרמופון ויוניברסל (Deutsche Grammophon and Universal), לזכר פועלו הרב של שאנדור קוטי. האלבום כולל את כל יצירות כלי הקשת הקאמריות ששרדו של קוטי במשך כל חייו בין 1908 לבין 1945, בביצועם של מנצחי התזמורת הקאמרית פרנץ ליסט: גזה הרגיטאי, מיהאי וארנאג' ואוטו קרטס. [3]
לקריאה נוספת
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי . עורך ראשי. אגנש קניירש. בודפשט, אקדמיאי קיאדו, 1994.
- ג'רג' פייש: על שאנדור קוטי (1944-1908?) (1 במאי 1965 ) מוזיקה, שנתון 8, גיליון מספר 5, עמודים 29–30. גישה מקוונת
- "שאנדור קוטי יכול היה להפוך לאחד המלחינים הגדולים בהונגריה" ראיון עם אורשויה קורצ'ולאן (2 בנובמבר 2017). ) תפוז הונגרי, גישה מקוונת
ראו גם
- "סרנדה לשלישיית מיתרים" וסונטת כינור סולו מוצגים באלבום הונגארוטון 2008 ב-Memoriam: מלחינים הונגריים, קורבנות השואה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
שאנדור קוטי34552939Q17388532