לאיוש הולוש קורווין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.

לאיוש הולוש קורווין (במקור וייס, אימץ את שם המשפחה הנוסף קורווין לזכרו של הפוליטיקאי הקומוניסטי אוטו קורווין, בהונגרית: Hollós Korvin Lajos; בודפשט, 8 בדצמבר 1905 – בודפשט, 27 במרץ 1971) היה משורר, סופר, עורך עיתון יהודי-הונגרי. אשתו הייתה הסופרת אסתר טוט, בתו של ארפאד טוט. בנו הוא מאטה הולוש, מלחין

ביוגרפיה

לאיוש וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של משה (מוזס) שמואל וייס ושל אידה מולטאש. במקור למד רפואה, תחילה בווינה ולאחר מכן בפריז במשך שנה וחצי ב-1939. הוא כתב שירים וסיפורים קצרים מאז שהיה נער. סיפורו הקצר הראשון ראה אור ב-1922, כלומר בגיל 17 וכבר אז נטל תפקיד פעיל ומוביל בתנועת תרבות הפועלים, בה ארגן מקהלות דיקלום. שירי המקהלה שכתב היו פופולריים מאוד בשורות תנועת הפועלים. משנת 1924 עבד בתפקיד מינהלי בחברת הובלה והביא להונגריה מספר חברות קשורות. הוא הורשע ב-1930 בשל שיריו בעלי הגוון המהפכני.

לאחר שאיבד את משרתו ב-1933, הוא חי רק על ספרות, כלומר על תמלוגי כתביו. הוא היה עורך של אמנות המקהלה. בשנת 1935 השתתף בתחרות הסיפור הקצר של כתב העת הספרותי החשוב ניוגט, שבה הפך לאחד הזוכים. הולוש היה במעקב משטרתי מתמיד בשנות ה-30 ונעצר שמונה פעמים. בחמש מהם הועמד לדין והורשע.

ב-21 באוגוסט 1938, בבודפשט, נשא לאישה את אנה ריס-ברטוש, בתם של ינה ברטוש ושל מריה ריץ.[1]

רק משנת 1957 ואילך יכלו להופיע כתביו בחופשיות. יצירתו האוטוביוגרפית, הלוכדת את זיכרונותיו ומצבי רוחו בנעוריו, "הפרידה באובודה" (בודפשט, 1961) היא הביטוי האמנותי לאינדיבידואליות האפית, הפואטית והלוחמת שלו.

לקריאה נוספת


  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
  • Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Budapest, Tarsoly Kiadó, 2001
  • Kortárs magyar írók 1945–1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Budapest, Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000
  • Kortárs magyar írók kislexikona 1959–1988. Főszerk. Fazakas István. Budapest, Magvető, 1989
  • Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965.
  • Révai új lexikona I–XIX. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd: Babits. 1996–2008. מסת"ב 963-901-594-6
  • Katona Béla: Szabolcs-Szatmár-Bereg irodalmi topográfiája. II. Ajaktól Zsurkig. Nyíregyháza, Jósa András Múzeum, 1996
  • Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. מסת"ב 963-547-414-8
  • Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. מסת"ב 963-05-6804-7
  • Új magyar lexikon I–VIII. Szerk. Berei Andor Budapest: Akadémiai. 1960–1981.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. VI. ker. polgári házassági akv. 1310/1938. folyószáma alatt.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0