שאנדור ברודי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שאנדור ברודי
ברודי בשנת 1885
ברודי בשנת 1885
ברודי בשנת 1885

שַאנְדוֹר בְּרוֹדִי[1]הונגרית:Bródy Sándor) (אגר 1863-בודפשט 1924) היה סופר, פובליציסט ומחזאי הונגרי יהודי. הוא השפיע רבות על רבים מהסופרים ההונגריים ובהם, פרנץ מולנר, ז'יגמונד מוריץ, דיולה קרודי ועוד.

קורות חיים

אביו של ברודי היה סוחר תבואה בעיר אגר בהונגריה, ממוצא יהודי. במשך זמן מה היה אביו סוכנו של הארכיבישוף של אגר במכירת התבואה שלו. ברודי היה ילד צעיר כשאביו ירד מנכסיו, והלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן. הוא ירש ממנו רק את חיצוניותו. ברודי למד להוראה כדי להפך למורה בבית ספר, אבל מעולם לא סיים את לימודיו. הוא היה מסוגל לגשר על הפערים האלה בהשכלתו או בחוסר השכלתו באמצעות כישרונו יוצא הדופן. אמנם באותה עת רוב הבורגנות והאינטליגנציה ההונגרית היו דו לשוניים (הונגרית וגרמנית), אך הוא דיבר רק הונגרית.

בגיל 18 החל לעבוד כלבלר אצל אחיו שהיה עורך דין בעיר גיולה. את מאמריו הראשונים החל לפרסם בעיתון המקומי בעיר. הוא הושפע מאוד מהמורשת של הסופר הגדול מור יוקאי ומהנטורליזם של אמיל זולא. לאחר שעבר לבודפשט בשנת 1884, הצליח לפרסם את כרך הנובלות שלו בשם "עוני", ואת הרומן "דוקטור פאוסט". שני אלה משכו אליו תשומת לב הקהל והחוגים הספרותיים. רבים ראו בברודי את "אמיל זולא" ההונגרי".

בשנת 18881989 הוא עבד כעיתונאי בעיתון מאדיאר הורלפ (הו') (חדשות הונגריות). הוא נסע לקלוז'-נאפוקה וערך שם את כמה וכמה עיתונים.

בשנת 1890 הוא חזר לבודפשט, ועבד שוב עבור העיתון Magyar Hírlap.

בתקופה שבין 1903 ל -1905 ערך בהשתתפות הסופרים זולטאן אמברוש וגזה גרדוני את שבועון "עתיד"(הו'), אשר יכול להיחשב כמבשרו של כתב העת ניוגט (מערב). בכתב העת עתיד מתח ביקורת על כישלונות החברה של אותה עת. בתקופה זו הייתה לו מערכת יחסי אהבה עם הסופרת רנה ארדוש(הו') (יהודיה ששמה המקורי היה רגינה ארנטל). ברודי, שחווה רגשות אהבה עזים כלפיה ניסה להתאבד בקיץ 1905 בעיירה האוסטרית זמרינג. לאחר החלמתו חזר לעיתונות.

לאחר חזרתו שוב להונגריה בשנת 1923 נשאר לבדו וסבל מבעיות כלכליות. עוד הספיק לכתוב את עבודתו הגדולה האחרונה, סיפור קצר על רמברנדט, האמן הבודד והזקן. הוא מת בשנת 1924. בעיר הולדתו אגר קראו ספריה על שמו בשנת 1952.

משפחתו

אשתו הייתה איזבלה רוזנפלד, סופרת, שהשתמשה בשם העת ההונגרי יהודית פאהר[2]. בנם, אנדראש ברודי, היה עיתונאי אף הוא. בשנת 1995 ייסד נכדו, הסופר אמריקאי אלכסנדר ברודי, פרס ספרותי על שמו (אנ'). הרחוב "ברודי שאנדור אוטצה", הקרוי על שמו, ממוקם במרכז בודפשט.

יצירתו

המצוין מטה הן יצירותיו העיקריות של ברודי. כמעט כל יצירתו תורגמה לגרמנית וחלקה גם לשפות רבות נוספות כגון: אנגלית, צרפתית, דנית, קרואטית, רומנית ועוד.

  • Regénytárgyak", tales, 1892
  • A kétlelkű asszony", novel, 1893
  • Az Egri diákok", 1894
  • Nyomor", stories, 1884
  • Faust orvos", novel, 1888–90
  • Don Quixote kisasszony", novel, 1888
  • Emberek", stories, 1888
  • Színészvér", stories, 1891
  • Hófehérke", novel, 1894
  • "Apró regények", 1895
  • "Két szőke asszony", novel, 1895
  • "Éjszaka", stories, 1895
  • "Rejtelmek", stories, 1895
  • "Az asszonyi szépség", 1897
  • "Tündér Ilona", novel, 1898
  • "Az ezüst kecske", de luxe edition, 1898
  • "Egy férfi vallomásai", 1899
  • "Fehér könyv", 1900–01

מידע נוסף

לקריאה נוספת

  • Hegedüs Géza. Bródy Sándor, A magyar irodalom arcképcsarnoka (1991)
  • Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.
  • Bródy Sándor életrajza a Bródy Sándor Megyei és Városi Könyvtár honlapján

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שאנדור ברודי בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27352401שאנדור ברודי