שאול חרנם
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות |
 | |
| לידה |
8 בינואר 1920 לודז', פולין |
|---|---|
| פטירה |
21 במרץ 2013 (בגיל 93) פתח תקווה, ישראל |
| עיסוק | פעיל ציבור, ודמות חשובה בעיר פתח תקווה – יקיר העיר, ההסתדרות וההגנה |
| בת זוג | מאשה חרנם |
שאול חרנם (8 בינואר 1920 – 21 במרץ 2013) היה פעיל ציבור, ודמות חשובה בעיר פתח תקווה – יקיר העיר, ההסתדרות וההגנה. לאחר מותו, זכה להוקרה על פועלו הרב בעיר, ונקבע רחוב על שמו.
תולדות חייו
שאול חרנם נולד בעיר לודז' שבפולין בשנת 1920 לישראל-דוד ושיינדל חרנם, הצעיר מבין תשעה אחים ואחיות. מקובל בין קרוביו כי "חרנם" [1](הקישור אינו פעיל) הוא ראשי תיבות של: חסידי רבי נחמן מברסלב.
כילד, גדל שאול על רקע ההסלמה הקשה באירופה בשנים אלו, טרום השואה. כאשר היה בן 9, אחיו הבוגר - שייק חרנם, נרצח בגין פעילותו הפוליטית כחבר, מנהיג ומדריך נוער במפלגה הקומוניסטית. שייק היה אקטיביסט, ולחם רבות למען זכויותיהם של הפועלים בפולין. הוא נרצח על ידי שוטר סמוי כאשר נאם בפני עובדי בית חרושת לטקסטיל ברחוב סמוגובה בעיר לודז'. שייק חרנם הפך לסמל במאבק הקומוניסטי והחברתי בפולין, ונכתבו עליו שירים. שמו הונצח במקומות רבים בעיר הקיימים עד היום: רחוב בעיר לודז׳, להקת מחול ומפעל טקסטיל.
בעקבות מצב היהודים באירופה, החלה משפחתו לעזוב את פולין בהדרגה למקומות שונים בעולם. שאול כילד הצעיר, נשאר עם הוריו, ובשנת 1936 עלה יחד איתם לארץ ישראל.
בשנים הראשונות עם הגעתו ארצה, עבד שאול כחקלאי בפרדס ובבית אריזה לתפוזים. לאחר מכן גם היה רתך במפעל ביטחוני ועובד טקסטיל. בשנת 1942 הצטרף שאול לארגון "ההגנה", שם התנדב לחיל המשמר. בהמשך שירותו, השתתף במלחמת העצמאות בה יצא עם המתנדבים לשמירה והגנה על יישובי הספר ובהסעת משפחות פצועים לבתי החולים.
לאחר קום המדינה, החל שאול בפעילות ציבורית בעיר פתח תקווה, בה חי עם משפחתו מרגע הגעתו לארץ ועד ליום מותו. פעילותו הציבורית התמקדה בהסתדרות העובדים הכללית, במפלגת העבודה ובעירייה, ועיקר עבודתו הייתה לדאוג ולהילחם למען זכויות הפועלים בארץ. לבני משפחתו סיפר שאול, שהחלטתו להיות איש ציבור ולהילחם לשיפור מעמדם של הפועלים, הושפעה מאוד מרצח אחיו שייק, אשר היה פעיל ציבור ולוחם צדק בעצמו.
במסגרת עבודתו הציבורית מילא שאול תפקידים רבים, ביניהם: הנהלת "הנוער העובד", חבר מזכירות במועצת פועלי פ"ת, מזכיר איגודים מקצועיים, יו"ר המדור לעובדי תעשייה, נציג ההסתדרות במשלחות לחוץ לארץ, יו"ר וועדת הבטיחות והגהות במועצת פועלי פתח תקווה, הוועד המפקח בקופת חולים במחוז פ"ת, יו"ר וועדת הבירורים ויו"ר וועדת "משען". בשנת 1983 נבחר למועצת עיריית פ"ת והנהלתה. שאול כיהן כיו"ר האגודה לתרבות הדיור והיה פעיל בשש וועדות. בנוסף, גם היה חבר מועצת ארגוני המתנדבים בפ"ת. בשנת 1987 קיבל את אות יקיר ההסתדרות.
שאול ראה בהגנה על מעמדם וזכויותיהם של הפועלים ערך עליון. הוא האמין שהאזרח או הפועל הפשוט, הניצב מול מעסיקיו החזקים והמבוססים - מוכרח לקבל ייצוג הולם למימוש זכויותיו ולמניעת הפגיעה בהם. הנושאים בהם טיפל היו לרבות: מאבקים של פועלים במעסיקים שלא כיבדו את זכויותיהם בעקבות פיטורים או מחלה, הטמעת נושא הפנסיה בציבור העובדים - הן בדרישה מהמעסיקים, והן בשכנוע העובדים להשקיע בתבונה ליום סגריר ועוד. לעיתים קרובות נהג שאול להתחבר למאבק באופן אישי. באחד ממאבקיו כמזכיר איגוד מקצועי בהסתדרות, הוא אף בחר להתבצר לילה שלם במפעל הטקסטיל חוטון (לייצור חוטי תפירה) יחד עם הפועלים, כמחאה על מהלך מצד המעסיקים שפגע בזכויותיהם.
עם פרישתו לגמלאות, המשיך שאול בפעילותו בוועדות עירוניות: כיהן כיו"ר העמותה למען הקשיש, היה חבר בארגון וותיקי התנועה הציונית, חבר בהנהלת הסתדרות הגמלאים, הנהלת בית זרובבל, הנהלת וותיקי ההגנה, המזכירות הראשית של פועלי הטקסטיל, ויו"ר סיעת העבודה במועצת פועלי פ"ת.
שאול חרנם היה נשוי למאשה ולהם שני ילדים. בשנת 2013 נפטר שאול בשיבה טובה, בגיל 93.
הנצחה והוקרה
בשנת 1987 קיבל ציון "יקיר ההסתדרות".
בשנת 1993 העניקה לו עיריית פתח תקווה את תואר "יקיר העיר פתח תקווה" ובשנת 2018 נקבע בעיר רחוב על שמו.
בשנת 1999 ארגון ותיקי ההגנה העניק לו את התואר "יקיר ההגנה".
קישורים חיצוניים
- אישים ומייסדים – שאול חרנם, באתר "מוזיאון ראשונים לתולדות פתח תקווה"
- תרומותו לארכיון העירייה, באתר "הארכיון לתולדות פתח תקווה"
- מידע על אחיו - שייק חרנם, באתר "אלקטרון" האנציקלופדיה החברתית של העולם
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "שאול חרנם".
32570839שאול חרנם