שאאנשי
| מדינה |
 הרפובליקה העממית של סין |
|---|---|
| נציבויות במחוז | 10 |
| בירת המחוז | שִׂיאַן |
| שטח | 205,800 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במחוז | 37,050,000 (2004) |
| ‑ צפיפות | 180 נפש לקמ"ר (2004) |
| אזור זמן | UTC +8 |
| 37,050,000 | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |
שַׁאַנְשִׂי (כתב סיני: 陕西, פין-יין: Shǎnxī - IPA: [ʂan˨˩ɕi̋] (מידע • עזרה)) הוא מחוז במרכז סין. שטחו 205,800 קמ"ר. אוכלוסייתו 37 מיליון נפש: 99.5% בני האן ורק 0.5% מוסלמים בני חווי.
למחוז, ובמיוחד בירתו שׂיאן (西安/Xī'ān), חלק חשוב בהתהוות התרבות הסינית ובהיסטוריה שלה. 13 שושלות פיאודליות, משושלת ג'ואו במאה ה-11 לפנה"ס ועד שושלת טאנג, ששלטה עד 907, בחרו למקם את בירתם בעיר או בקרבתה. זהו גם קצה של דרך המשי, שהובילה סחורות במשך למעלה מאלף שנה לאירופה, לחצי האי ערב ולאפריקה.
צ'ין שה-חואנג, הקיסר הראשון משושלת צ'ין והראשון שאיחד את סין כולה, הקים את בירתו בשייניאנג, קרוב לשיאן של ימינו. לא רחוק משם הקים את מה שהיה עתיד להיות קברו, כשצבא של פסלי חיילים ופרשים מטרקוטה מלווים אותו בדרכו לעולם הבא (ראו צבא הטרקוטה).
שושלת האן, שיוסדה אחרי הפיכה נגד שושלת צ'ין קצרת הימים (221 לפנה"ס עד 207 לפנה"ס), יסדה את בירתה בצ'אנג-אן (长安/Cháng'ān), שׂיאן של ימינו. השושלת שרדה ארבע מאד שנה ולאחריה התפוררה סין. ב-581 שוב אוחדה סין בידי שושלת סווי ובירתה שבה להיות צ'אנג-אן ב-582. ב-681 הוחלפה שושלת סווי בידי שושלת טאנג ותחתיה שגשגה צ'אנג-אן ונהייתה לעיר הגדולה באסיה, אם לא בעולם כולו.
המחוז נחלק לארבעה חלקים טופוגרפיים - מדבר בצפון סמוך למונגוליה הפנימית; מישור אדמת לס במרכז המחוז; רכס הרי צ'ינלינג דרומית לו; ואקלים סובטרופי בדרום המחוז.
 |
 |
