רפק תקשורת ותשתיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפק תקשורת ותשתיות
Rapac.svg
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה הבורסה לניירות ערך בתל אביב
סימול רפק
תקופת הפעילות 1964–הווה (כ־60 שנה)
חברות בנות רפק אנרגיה בע"מ
אלמור חשמל בע"מ
דלתה מערכות בע"מ
ג'נרל מהנדסים בע"מ
מיקום המטה כפר נטר
שליטה בחברה משפחת אורן
בעלות תנחום אורן
ענפי תעשייה אנרגיה, אלקטרוניקה ותקשורת
מוצרים עיקריים ייצור חשמל
שווי שוק 383 מיליון ש"ח (25 באפריל 2024)
הכנסות 587 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח תפעולי 72.9 מיליון ש"ח (2022)[1]
רווח 176 מיליון ש"ח (2022)[1]
הון עצמי 627 מיליון ש"ח (2022)[1]
סך המאזן 3.16 מיליארד ש"ח (2022)[1]
יו"ר חיים ישראל כהן
מנכ"ל רוני אורן

רפק תקשורת ותשתיות בע"מ היא חברת החזקות ישראלית, שנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה

רפק נוסדה בשנת 1964 בשם "רפק אלקטרוניקה" ועסקה בתחילת דרכה ביבוא ושיווק רכיבים אלקטרונים לישראל. בשנת 1978 הונפקו לראשונה מניות החברה בבורסת בתל אביב[2]. בהמשך החברה החלה גם לייצר רכיבים אלקטרונים בישראל באמצעות חברת בת - "אורפק"[3]. באותן השנים הייתה החברה בבעלות חברת ההשקעות "פריון" שהייתה בבעלות איש העסקים שאול אייזנברג, אך בפועל נוהלה על ידי מיכאל אלבין[4]. ב-1989 נרכשה השליטה בחברה על ידי חברת ההשקעות אינטרגאמא שהייתה אז בשליטת החברה לישראל. ב-1998 רכש מנכ"ל אינטרגאמא, תנחום אורן, את החברה תמורת 23 מיליון דולר, כולל השליטה ברפק[5]. שאר המניות שהחזיקה החברה לישראל נמכרו למשפחת ספרא[6].

בשנת 1991 השיקה חברת הבת "אורפק" את "דלקן", מערכת המאפשרת תדלוק אוטומטי של מכוניות ותשלום מרוכז עבור הדלק בידי ארגונים. בשנת 1997 נמכרו 20% ממניות "אורפק" לחברות דלק וסונול[7]. בנוסף החלה החברה לשווק את המוצר באירופה[8]. עד שנת 2005 כבר מכרה כ-7,000 מערכות ברחבי העולם[9].

בדצמבר 1999 הקימה רפק במשותף עם חברת SCI מארצות הברית את חברת "SCI ישראל". החברה רכשה מחברת ECI Telecom את פעילות הייצור של מפעל שמר בפתח תקווה. מפעל הייצור לשעבר של חברת תדיראן תקשורת, אשר בעצמה נרכשה על ידי ECI בראשית 1999. המפעל ייצר לוחות מעגלים מודפסים ומוצרים נוספים[10]. באוגוסט 2000 רכשה השותפות גם את מפעל הייצור של חברת טלרד במעלות תרשיחא[11]. בשנת 2005 מכרה רפק את חלקה בחברת "SCI ישראל"[12].

בשנת 2000 הקימה רפק חברה משותפת להפצת רכיבים לתעשייה האלקטרונית עם חברת ארו אלקטרוניקה (Arrow Electronics) מארצות הברית, החברה המובילה בעולם בתחום ההפצה של רכיבים אלקטרונים[13]. בסוף שנת 2005 מכרה רפק אלקטרוניקה את החזקותיה בחברה המשותפת ויצאה מהפעילות בתחום הרכיבים האלקטרוניים[14].

פיצול החברה

באפריל 2001 פוצלה החברה לשתי חברות, ביחס של 1:1, כאשר הוקמה חברה חדשה בשם "רפק טכנולוגיות" שקלטה את פעילות החברה בתחום הטכנולוגיה, הכוללת את החברות "אורפק תעשיות" ו"אקספק הולדינג", וכן החברות שהיו המוחזקות על ידן, שעסקו בעיקר בייצור מונים למוניות, וייצור מערכות כרטוס אוטומטיות לתחבורה ציברית באמצעות חברת הבת "טרנסווי"[15]. במסגרת הפיצול כל מחזיק מניית רפק אלקטרוניקה קיבל מניה אחת של רפק טכנולוגיות[16]. חברת הבת "טרנסווי"הוקמה ב-1994, ועוסקת בפיתוח מערכות תשלום אלקטרוניות, כרטיסים חכמים ומערכות ניהול ובקרה לתחבורה הציבורית. הלקוח העיקרי של החברה מאז הקמתה היא חברת אגד[17]. המערכות שסיפקה החברה החלו לפעול בשנת 1999, ומאז חודש החוזה מספר פעמיים ופותחו גרסאות חדשות של המערכת[18].

ביוני 2001 הונפקה "רפק טכנולוגיות" בבורסה לניירות ערך בתל אביב. באפריל 2006 שונה שם החברה ל"או.אר.טי. טכנולוגיות" (O.R.T. Technologies).

בדצמבר 2005, "אורפק" החברה הבת של רפק טכנולוגיות הנפיקה את מניותיה בבורסת AIM, בורסת משנה לחברות הזנק של הבורסה לניירות ערך בלונדון, וגייסה כ-25 מיליון דולר לפי שווי חברה של 80 מיליון דולר[19]. באוגוסט 2017, השלימה או.אר.טי את מכירת מלוא החזקותיה באורפק בתמורה לסכום של כ-120 מיליון דולר, לפי שווי חברה של 225 מיליון דולר[20]. לאחר השלמת העסקה, או.אר.טי נותרה כמעט ללא פעילות עסקית משמעותית, והפכה לחברת השקעות. באוגוסט 2018, השקיעה עם שותפים ברכישת חברת "גלידות פלדמן"[21]. באותה שנה חברת האם אינטרגאמא גם העבירה את חברת הבת "דלתה הנדסה" לשליטת רפק ובתמורה קבלה מניות רפק[22].

כניסה לתחום האנרגיה

בשנת 2010 נכנסה רפק לתחום ייצור החשמל כאשר חתמה על הסכמים להשתתפות בשני מיזמים בתחום ייצור החשמל, האחד בשיתוף קונצרן ויאוליה הצרפתי, להקמת תחנת כוח מונעת בטורבינות גז במרכז הארץ והסכם נוסף, עם קבוצת דוראל אנרגיה, לייזום פרויקטים בתחום ה אנרגיה סולארית[23]. באותן השנים הרחיבה את פעילותה בתחום התקשורת שרכשה את חברת סולגוד תקשורת, יבואנית של מכשירים סלולריים ומוצרי תקשורת[24]. והשתתפה במיזם "Unlimited" לפריסת סיבים אופטיים על גבי הרשת של חברת החשמל[25].

בספטמבר 2018, רכשה קרן ג'נריישן קפיטל 50% מחברת הבת "רפק אנרגיה" תמורת 70 מיליון שקל[26].

תחומי פעילות

נכון לשנת 2020 החברה מחזיקה בתחומי הפעילות הבאים:

  • ייצור חשמל (באמצעות חברת הבת " רפק אנרגיה")
    • תחנת הכוח אלון תבור – החברה שותפה בקבוצה שזכתה, ביולי 2019, במכרז לרכישת התחנה מחברת החשמל[27].
    • תחנות הכוח שורק ואשקלון – ביוני 2020 חתמה החברת על מזכר הבנות לרכישת שתי התחנות מקבוצת דלק. תחנת הכוח שורק היא תחנת כוח במחזור משולב, הממוקמת בשטח מתקן התפלה שורק. היא בעלת הספק מותקן של 140 מגה ואט לשעה והיא מופעלת במודל בנה-הפעל-העבר על פיו היא תימסר למדינה ב-2037. כמחצית מהתפוקה של התחנה מיועדת לצורכי מתקן ההתפלה, והיתרה נמכרת ללקוחות פרטיים ומינהל מערכת החשמל. תחנת הכוח באשקלון פועלת בטכנולוגיה של קוגנרציה וממוקמת בשטח מתקן התפלה אשקלון. היא בעלת הספק מותקן של 87 מגה ואט לשעה. גם מופעלת במודל בנה-הפעל-העבר, על פיו היא תימסר למדינה ב-2027[28]. עסקת המכירה השולמה בפברואר 2021[29].
    • אי.פי.פי רמת גבריאל ואי.פי.פי אלון תבור – בשנת 2014 החלה רפק בהקמת שתי תחנות כוח פרטיות בעלות הספק של 73 מגה־ואט כל אחת באזור התעשייה אלון תבור ובאזור התעשייה רמת גבריאל[30]. ביולי 2017 הודיעה רפק כי תרכוש גז עבור התחנות מחברת אנרג'יאן שתספק אותו משדה הגז כריש[31].
  • ביצוע פרויקטים ומתן שירותי אחזקה בתחום החשמל. לרבות ייצור לוחות חשמל באמצעות חברת הבת "אל-מור".
  • שיווק ומסחר באמצעות חברות הבת:
    • דטה טק פתרונות מתקדמים בע"מ – העוסקת בשיווק ציוד תקשורת, שרתים ומערכות וידאו וטלפוניה בישראל. בעיקר של חברת סיסקו מערכות.
    • ג'נרל מהנדסים בע"מ - העוסקת בשיווק ציוד בתחום החשמל, האוטומציה, והבקרה התעשייתית[32].
  • ייעוץ וביטחון באמצעות חברת הבת:
    • דלתה מערכות בע"מ – מייצגת חברות תעשייה ביטחונית זרות בישראל, בעיקר מול מערכת הביטחון. חברות המייצרות מערכות חימוש ואלקטרוניקה, וכן מכשירים וציוד בסיסי ונלווה בתחומי הקשר, הניווט, והשידור. החברה משמשת כנציגת תאגיד ריית'און בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 רפק תקשורת ותשתיות: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ תקופה של הנפקות קטנות, דבר, 30 בנובמבר 1978
    רפק אלקטרוניקה בע"מ - תשקיף - הצעת מכר לציבור, מעריב, 27 בנובמבר 1978
  3. ^ עמירם פליישר, "אורפק" שבבעלות "רפק אלקטרוניקה" תתמזג עם "מודול" המייצרת רכיבים אלקטרוניים, מעריב, 1 בדצמבר 1982
  4. ^ עמירם פליישר, ה'פריון' של אלבין הוליד את השותפות עם שאול איזנברג, מעריב, 5 באוגוסט 1985
  5. ^ החברה לישראל תמכור 69% ממניות אינטרגאמא למנכ"ל החברה תמורת 23 מיליון דולר, באתר גלובס, 29 במרץ 1998
    שי שלו, ‏תנחום אורן יממן מחצית מרכישת השליטה באינטר-גאמא ע"י דיבידנד, באתר גלובס, 6 במאי 1998
  6. ^ משפחת ספרא תרכוש באמצעות פי. בי %.4 ממניות אינטרגאמא, באתר גלובס, 26 באפריל 1998
  7. ^ שי שלו, ‏דלק וסונול נכנסו לשותפות במפתחת דלקן 2000, באתר גלובס, 18 בנובמבר 1997
  8. ^ רפק - אורפק במו"מ להזמנה מאירופה, באתר גלובס, 6 באוגוסט 1997
    אמיר אייזנברג, ‏רפק וגטרוניקס ההולנדית הקימו חברה משותפת לשיווק "דלקן 2000" באירופה, באתר גלובס, 28 בינואר 1998
  9. ^ גולן פרידנפלד, ‏הדלקן החסכן, באתר גלובס, 13 בספטמבר 2005
  10. ^ קרן צוריאל ואפי לנדאו, ‏SCI ECI האמריקנית ורפק רכשו מאת מפעל שמר ב-30 מיליון דולר, באתר גלובס, 22 בדצמבר 1999
  11. ^ צביקה רובינס, ‏רפק שותפה ברכישת מפעל הרכיבים של טלרד תמורת כ-65 מיליון דולר, באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
  12. ^ הושג הסכם עקרוני ליישוב המחלוקת בין רפק ל-SCI, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2005
  13. ^ איי אונליין, רפק וחברת הבת ראקום מקימות עם ארו חברה משותפת להפצת רכיבים לתעשייה האלקטרונית, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2000
    קרן צוריאל, ‏רפק אלקטרוניקה וארו האמריקנית יפיצו במשותף רכיבים אלקטרוניים, באתר גלובס, 17 באפריל 2000
  14. ^ טל לוי, לאחר חמש שנים של שותפות: רפק נותרת עם מעט פעילות עצמאית אך עם קופת מזומנים שמנה, באתר TheMarker‏, 6 באוקטובר 2005
  15. ^ הגר כהן, ‏רפק מתפצלת ומנפיקה את פעילותה בתחום הטכנולוגיה, באתר גלובס, 30 באפריל 2001
  16. ^ רפק אלקטרוניקה - פיצול רפק טכנולוגיות יקנה זכות למניה, באתר הארץ, 1 ביוני 2001
  17. ^ צביקה רובינס, ‏טרנסווי סיימה בהצלחה פיילוט עבור "אגד", באתר גלובס, 9 באוגוסט 2000
  18. ^ אורי שוסטר, ‏או.אר.טי תספק לאגד שירותים למכשירי כרטוס ב-18 מ' ש', באתר גלובס, 3 ביולי 2006
    עמרי זרחוביץ', טרנסווי תתקין מערכות כרטוס באוטובוסים של אגד ב-50 מיליון שקל לעשר שנים, באתר TheMarker‏, 13 בינואר 2015
  19. ^ אסף רותם, לאחר השלמת הנפקת אורפק: רפק טכנולוגיות תחלק דיווידנד בסך 10.3 מיליון שקל לבעלי המניות, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2005
  20. ^ ערן אזרן, ה"אקזיט" של מנכ"ל או.אר.טי אלכס מילנר: יקבל מענק של 5 מיליון שקל על מכירת אורפק, באתר TheMarker‏, 18 בספטמבר 2017
  21. ^ שני מוזס, ‏גרין לנטרן רכשה השליטה בגלידות פלדמן לפי שווי של 65 מ' ש', באתר גלובס, 18 באוגוסט 2018
  22. ^ גיל שלמה, ‏אינטרגאמא העבירה את חברת הבת דלתא לשליטת רפק ובתמורה קבלה מניות רפק, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2005
    אינטרגאמא תמכור לרפק אלקטרוניקה 100% ממניות דלתה הנדסה, בתמורה להקצאת מניות של רפק, באתר TheMarker‏, 20 בנובמבר 2005
  23. ^ ואדים סבידרסקי, רפק תקים עם Veolia תחנת כוח בהספק של 400 מגה-וואט בדרום הארץ, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2010
    שירות גלובס, ‏נכנסת לייצור החשמל: רפק תקים תחנת כוח של 400 מגה וואט, באתר גלובס, 4 במאי 2010
  24. ^ הארץ, רפק תקשורת משתלטת על סולגוד, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2008
    ליאור ברון, ‏רפק השלימה את רכישת סולגוד תמורת כ-17 מיליון שקל, באתר גלובס, 1 ביולי 2009
  25. ^ גד פרץ, ‏רפק וטריפל-מ יתמודדו יחד במכרז התקשורת של חח"י, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2011
  26. ^ קובי ישעיהו, ‏קרן ג'נריישן קפיטל רוכשת 50% מרפק אנרגיה ב-70 מיליון שקל, באתר גלובס, 12 בספטמבר 2018
  27. ^ ארז רביב, ‏הפרטת החשמל: תחנת אלון תבור תימכר למבטח שמיר, רפק וצ'יינה הרבור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 ביולי 2019
    עמירם ברקת, ‏אחרי הרכבות והנמלים: הסינים שותפים בתחנת הכוח הראשונה שחברת החשמל מכרה, באתר גלובס, 2 ביולי 2019
  28. ^ אתר למנויים בלבד ערן אזרן, תשובה תחת לחץ: מתכוון למכור את תחנות הכוח באשקלון ושורק ב-367 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2020
  29. ^ עומרי כהן, ‏דלק ישראל השלימה את מכירת תחנות הכוח לרפק אנרגיה ולגופים המוסדיים, באתר גלובס, 23 בפברואר 2021
  30. ^ דרור רייך, רפק סיכמה על מימון מחדש בכמיליארד שקל לתחנות כוח פרטיות, באתר TheMarker‏, 13 ביולי 2015
  31. ^ אבי בר-אלי, כריש בנעלי תמר: היוונים ימכרו גז לתחנות הכוח הצפוניות של רפק, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2017
  32. ^ הדס מגן, ‏רפק אלקטרוניקה רוכשת 50% ממניות ג'נרל מהנדסים בכ-10 מ' ש', באתר גלובס, 6 בדצמבר 2006
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0