רן ישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רן ישי

רן ישי (יליד תש"ל, 1970) הוא דיפלומט, שירת כשגריר ישראל בקזחסטן, וכמנכ"ל משרד ירושלים והמורשת.

רקע משפחתי

מצד אביו, שלמה, בן למשפחת ישי, ממגורשי ספרד, שהסתעפו לאחר הגירוש לצפון אפריקה, צפון אירופה והבלקן. מצד אמו, רחל (לבית שור), בן למשפחת כובאני, שחלק מבניה היו מראשוני המתיישבים במושבה מגדל עדר שבגוש עציון, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. נשוי ואב לחמישה, מתגורר בגוש עציון.

ביוגרפיה

רן ישי סיים לימודי תואר ראשון במדע המדינה ובהיסטוריה של המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן, בד בבד עם הצטרפותו לקורס הצוערים של משרד החוץ ב-1995. בין השנים 19992001 שירת בשגרירות ישראל בבלגיה ובמשלחת לאיחוד האירופי בבריסל. בשנת 2002 התמנה ראש הצוות המדיני בלשכתו של שר החוץ, בנימין נתניהו ולאחר הקמת הממשלה ה-30, עבר עמו למשרד האוצר כיועץ מדיני. בין השנים 20052006 כיהן כראש האגף לקשרי חו"ל מדעיים במשרד המדע והטכנולוגיה ובמסגרת זו חידש את קשרי המדע בין ישראל למדינות ברית המועצות והגוש המזרחי לשעבר.

בקיץ 2006 מונה שגריר ישראל בקזחסטן. בתפקיד זה כיהן עד שנת 2008. במהלך כהונתו נסגרה שגרירות ישראל בעיר הבירה הישנה, אלמאטי ונפתחה מחדש בעיר הבירה הנוכחית, אסטנה ונחשבת כיום לשגרירות הישראלית הקרה ביותר בעולם (החליפה בכך את אוטווה). בעקבות שירותו במדינה, קיבל את אות מסדר היובל של קזחסטן(רו')[1], לאחר שיזם את מבצע "ידידות" להצלת עשרות תינוקות נשאי נגיף האיידס, במחוז צ'ימקנט בדרום המדינה.
בין השנים 20102016 שירת כסמנכ"ל משרד ראש הממשלה למינהל ומשאבי אנוש. במסגרת זו, היה אחראי על מינהלת ההקמה של מטה הסייבר הלאומי.[2] כמו כן, היה אחראי להקמת יחידות נוספות, כמו אגף הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה ומטה היישום להתיישבות ופיתוח כלכלי של הבדואים בנגב ולסגירת יחידות אחרות, כמו מינהלת תנופה (במקור מינהלת "סלע"), לסיוע למפוני גוש קטיף ויישובי צפון השומרון, בהליך חריג בו צומצמו עשרות תקנים בשירות המדינה מבלי שיפוטרו עובדים, לאחר שלכולם נמצאו שיבוצים חדשים במסגרת תקנים פנויים קיימים בשירות.

בשנת 2013 נבחר לכהן כיו"ר האגודה השיתופית ביישובו (ברוטציה).

בנובמבר 2016 מונה למנכ"ל משרד ירושלים ומורשת, במסגרתו יזם הענקת עיטור חדש, אות "מגן ירושלים", לאישים שתרמו לחיזוק מעמדה של העיר המאוחדת כבירת ישראל.[3]

בשנת 2019 פרש מתפקיד מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת והתמודד לכנסת ה -21 על המקום המיועד לנציג מחוז יש"ע בליכוד, אולם לא נבחר.

בשנים 2017-2018 השתתף בארגון "קמפ ישי", מרפאת שדה שהקים ארגון הסיוע ההומניטרי האמריקני Friendships עבור נפגעי מלחמת האזרחים בסוריה, מעבר לגדר המערכת ברמת הגולן, במסגרת פרויקט שכנות טובה של פיקוד הצפון.[4]

בתחילת 2020 מונה חבר במועצת הנציגים של בוניורו-קיטארה ובמסגרת זו קיבל אות מסדר אומוקמה צ'ווא, על פעילות הומניטארית.

ספרים ומאמרים

לאחר תום תקופת כהונתו כשגריר, כתב את הספר שחר בחצות ליל, מטעם הקהילה היהודית בקזחסטן. ספרו השני, שומר גבולך, הוא ספר היסטוריה של ישראל באנגלית. בנוסף, ערך את הפרסום הממשלתי "Israel's Right"[5], בדבר זכותה של ישראל לריבונות בירושלים על פי הדין הבינ"ל וכתב מספר מאמרים בנושאים מדיניים וביטחוניים בכתבי העת "נתיב" ו"מערכות".

שירות ביטחוני

שירת בסדיר ובמילואים בחיל התותחנים וכיום מתנדב כקצין סיור במשמר הגבול וביחידה האווירית של משטרת ישראל.

קישורים חיצוניים

ממאמריו

הערות שוליים

  1. ^ Семерых израильтян наградят по указанию Назарбаева, Tengrinews.kz (ברוסית)
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Neuroscience Information Framework, Choice Reviews Online 48, 2011-03-01, עמ' 48–3611-48-3611 doi: 10.5860/choice.48-3611
  3. ^ השר אלקין: הגיע הזמן שמדינות אירופה יכירו בירושלים, באתר ערוץ 7
  4. ^ "Israelis, Christians Work Together to Bring Medical Attention, Love to Syrians". CBN News (באנגלית). 2017-12-22. נבדק ב-2018-11-28.
  5. ^ פרסום ממשלתי ראשוני מסוגו: רק לישראל הזכות על ירושלים ויו"ש - מקור ראשון, באתר www.makorrishon.co.il
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0