רמון מננדס פידל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. רמון מננדס פידלספרדית: Ramón Menéndez Pidal;‏ 13 במרץ 186914 בנובמבר 1968) היה פילולוג והיסטוריון ספרדי.[1] הוא עבד רבות על ההיסטוריה של השפה הספרדית ועל פולקלור ושירה עממית ספרדית. אחד הנושאים העיקריים שלו היה ההיסטוריה והאגדה של אל סיד. הוא היה מועמד לפרס נובל ב-26 שנים נפרדות, ובכך היה האדם המועמד ביותר.[2]

ביוגרפיה

מננדס פידל נולד בגליסיה, ספרד. אביו, חואן מננדס פרננדס, היה עורך דין ושופט מאסטוריאס. אמו הייתה רמונה פידל, גם היא אסטוריאנית. אחיו הבכור, חואן מננדס פידל, היה גם חוקר ספרות של השירה העממית של אסטוריאס. אח מבוגר אחר, לואיס מננדס פידל, היה צייר ריאליסטי ופרופסור לתולדות האמנות.

הוא למד באוניברסיטת מדריד. [3] בשנת 1899 מונה ליושב ראש הפקולטה ללימודים רומאניים באותה אוניברסיטה, תפקיד בו כיהן עד פרישתו בשנת 1939. בשנת 1900 נישא למריה גוירי, אשר בשנת 1896 הייתה לאישה הספרדית הראשונה שקיבלה תואר בפילוסופיה ומאוחר יותר, ב־1909, הפכה לאישה הראשונה שהשיגה דוקטורט לא רפואי באוניברסיטה ספרדית. הם בילו את ירח הדבש שלהם בחיפוש אחר המקומות הגאוגרפיים של שיר הסיד (Cantar de Mio Cid).

מננדס פידל נבחר לאקדמיה המלכותית הספרדית ב-1901 ונבחר למנהלה ב-1925. עם זאת, הוא התפטר ב-1939 בלחץ אקדמאים שרצו מנהל מקובל יותר על משטר פרנקו. עם זאת, בדצמבר 1947 הוא נבחר מחדש פה אחד למנהל, וכיהן בתפקיד עד סוף חייו.

בשנת 1910, הוא הפך לראש המדור לפילולוגיה במרכז למחקרים היסטוריים. בשנת 1914 הקים את כתב העת לפילולוגיה ספרדית, שהפוך לכתב העת המדעי המוביל בתחומי הבלשנות והספרות הספרדית של ימי הביניים והרנסאנס.

במהלך שנות ה-20 פרסם מננדס פידל סדרה של מחקרים מרכזיים שעקבה אחר התפתחותה של שירת המינסטרל בספרד של ימי הביניים. המחקרים האלה הם נקודת ציון בבלשנות הרומאנית, המשחזרים את השלב הפרה-ספרותי של הניבים האיברו-רומאניים, ואת ה"ניצחון" של השפה הקסטילית.

לאחר מלחמת האזרחים בספרד, מננדס פידל הפך ל"מלומד עצמאי" ושיפר חלק ניכר מעבודותיו המוקדמות יותר. הוא גם סיכם את ממצאיו על הבלדות הספרדיות. ויישם את התיאוריה שלו על מקורות השירה האפית על הספרות הצרפתית.

מננדס פידל עבד שנים רבות על היסטוריה מקיפה של השפה הספרדית, שאותה לא הצליח להשלים בחייו; שני הכרכים פורסמו לאחר מותו בשם "Historia de la lengua español" (2005).

הוא היה מועמד לפרס נובל 23 פעמים, אך מעולם לא זכה.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמון מננדס פידל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Ramon Menendez Pidal", Almanac of Famous People (2011) Biography in Context, Gale, Detroit
  2. ^ Nomination%20archive, NobelPrize.org, ‏2020-04-01 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ "Ramon Menendez Pidal", Contemporary Authors Online (2003) Biography in Context, Gale, Detroit
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34037911רמון מננדס פידל