ריריות
ערך זה עוסק בקבוצת  ריריות
| |
|---|---|
| קובץ:Slime mold.jpg | |
| מיון מדעי | |
| על־ממלכה: | איקריוטיים |
| ממלכה: | פרוטיסטים |
| מערכה: | Amoebozoa |
| תת־מערכה: | ריריות |
| שם מדעי | |
 Mycetozoa
| |
ריריות (שם מדעי: Mycetozoa, הלחם של המילים ביוונית מיקו - פטריה, וזואה - חיה.) הן יצורים דמויי-אמבה המשתייכים לממלכת הפרוטיסטים. הקבוצה נחלקת לריריות תאיות (Acrasiomycota) וריריות פלסמודיות (Myxomycota).
סיווג
היות ובקבוצה יש מאפיינים של פטריות (נבגים) כמו גם של בעלי חיים (תנועה), היה קושי לסווג אותה והיא זכתה למספר סיווגים עד שנקבע הסיווג המקובל היום. בעבר השתייכה קבוצה זו לחד-תאיים וכונתה ''בעלי חיים דמויי צמחים'' או פרוטוזואה. חוקרים אחרים ראו בה קרובת משפחה של הפטריה, ואי לכך כונתה "פטריריות"[1] שם שהציע ניסן בנימיני שחקר את הקבוצה רבות. כיום מקובל לסווג אותה כקבוצה יחודית - slime molds - 'עובש רירי' או 'מיקטוזואה.
מחזור החיים
תאי הריריות זוחלים על חלקי צמחים נרקבים, כגון קליפות עץ או עלים שנשרו. בדומה לאמבות אמיתיות, הם טורפים פגוציטיים; הם בולעים חיידקים, שמרים, נבגים ואורגניזמים שונים.
כשחומרי ההזנה נדירים והתאים רעבים, רבים מהם מתקבצים יחד ויוצרים גוש רירי. סך התכווצויותיהם של התאים הבודדים מניע את הגוש כולו, וכך הוא נודד למקום חדש, שהתנאים השוררים בו נוחים יותר לגדילה. בתהליך, מתמיינים חלק מהתאים לתפקידים שונים: חלק הופכים לתאי זקיף השומרים על האורגניזם ובולעים חיידקים ומזיקים, אחרים יתמיינו בסוף התהליך לגבעול שעליו ניצב גוף הפרי או המנבג[2], העשוי מיתר התאים שלא התמיינו קודם. נבג שהשתחרר והתיישב על משטח חמים ולח, נובט והופך לתא דמוי-אמבה.
בקרב הריריות נפוצה רבייה זוויגית באמצעות גמטות.
תפוצה
ריריות הן קוסמופוליטיות בתפוצתן. מרביתן שוכנות באזורים טרופיים, ופוחתות ככל שמתרחקים מהם, אך ניתן למוצאן אפילו באזור הארקטי והאנטארקטי, ואף במדבר אטקמה היבש במיוחד בצ'ילה. בישראל מוכרים כ-80 מינים[3].
במחקר
ריריות נחקרו לשם ייצור של תרכובות אורגניות יוצאות דופן, כולל פיגמנטים, אנטיביוטיקה ותרופות אנטי-סרטניות. עד 2022, יותר מ-100 פיגמנטים בודדו מריריות. הוצע כי הפיגמנטים הרבים הצהובים-אדומים עשויים להיות שימושיים בקוסמטיקה. כ-42% מהחולים עם נזלת אלרגית עונתית הגיבו לנבגי מיקסוגסטריים, כך שהנבגים עשויים לתרום באופן משמעותי כאלרגנים הנישאים באוויר.
ריריות חולקות קווי דמיון עם מערכות עצביות בבעלי חיים. הממברנות של ריריות וגם של תאים עצביים מכילים אתרי קולטנים, שמשנים את התכונות החשמליות של הממברנה כשהיא נקשרת. לכן, כמה מחקרים על האבולוציה המוקדמת של מערכות עצביות של בעלי חיים נוצרו בהשראת ריריות. מחקרים אף הראו שלאורגניזם יש יכולת ללמוד ולחזות תנאים לא נוחים תקופתיים בניסויי מעבדה. במחקר אפשרו לריריות להגיע למזון רק כאשר נעו על פני משטח שהכיל קפאין או כינין, חומרים שהרירית נרתעת מהם אך הם אינם רעילים לה. לאחר כמה פעמים הרירית למדה לנוע לעבר המזון ללא רתיעה[4].
ביומימטיקה: אלגוריתם ריריות הוא אלגוריתם היוריסטי לפתרון בעיות המבוסס על ההתנהגות של ריריות בזמן שהן זורמות בחיפוש אחר מזון. זוהי דרך פשוטה, יעילה וגמישה לפתרון בעיות אופטימיזציה, כגון מציאת הנתיב הקצר ביותר בין צמתים ברשת.
חקר החלל: המבנה החוטי של P. polycephalum היוצר רשת למקורות מזון, דומה למבנה חוטי גלקסיות בקנה מידה גדול של היקום. תצפית זו הובילה אסטרונומים להשתמש בסימולציות המבוססות על תנועת פטריריות לשם לחיפוש אחר חומר אפל.
קישורים חיצוניים
- ריריות, באתר ITIS (באנגלית)
- ריריות, באתר NCBI (באנגלית)
- ריריות, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- ריריות, באתר GBIF (באנגלית)
- ריריות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פטריריות בישראל, קבוצת צילומים ותוכן בנושא ריריות
הערות שוליים
- ^ ההבדל בין פטריות לפטריריות, באתר מן השדה, 2013-11-21
- ^ ריריות אלטרואיסטיות, חקלאיות ורמאיות, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2023-12-31
- ^ Facebook, www.facebook.com
- ^ ללמוד בלי מערכת עצבים, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2016-05-17
