Was mir behagt, ist nur die muntre Jagd, רי"ב 208
Was mir behagt, ist nur die muntre Jagd (בעברית: מה שנעים לי, הרי זה רק הציד העליז; ידועה גם בשם קנטטת הציד) רי"ב 208, היא קנטטה חילונית שהלחין יוהאן סבסטיאן באך. הוא הלחין אותה לכבוד יום הולדתו ה-31 של כריסטיאן, דוכס סאקסה-וייסנפלס שהתקיים ב-23 בפברואר 1713.
היסטוריה ומילים
זוהי הקנטטה החילונית המוקדמת ביותר של באך ששרדה עד ימינו. הוא הלחין וביצע אותה בעת שכיהן בתפקיד נגן עוגב ומנהל קונצרטים בבית התפילה הדוכסי בוויימאר. ככל הנראה היצירה הוענקה כמתנה על ידי מעסיקו של באך, הדוכס של ויימאר לשכנו, דוכס סאקסה-וייסנפלס שהיה צייד נלהב[1]. בכל מקרה ידוע שבאך שהה בוייסנפלס בפברואר 1713 לרגל חגיגת יום ההולדת וביצע שם את היצירה[2].
הטקסט נכתבו על ידי סלומון פרנק, משורר החצר בוויימאר ועיקרו דיאלוג עם אזכורים למיתולוגיה הרומית בין דיאנה, אלת הציד לאלים ודמויות נוספות. כמו כן, קושר הטקסט בין ציד ועיסוק בבעלי חיים לשלטון וממשיל את המושל לרועה צאן.
מבנה והרכב מבצע
הקנטטה נועדה לביצוע על ידי ארבעה סולנים שמייצגים דמויות: דיאנה - סופרן ראשון, פאלס - סופרן שני, אנדימיון - טנור ופאן - בס. שני חלקים מושרים על ידי מקהלה בת ארבעה קולות. הכלים המשתתפים הם שתי קרנות, שתי חליליות, שני אבובים, אבוב טנור (Taille), בסון, שני כינורות, ויולה, צ'לו, ויולונה ובאסו קונטינואו.
על פי חלק מהמוזיקולוגים, הקנטטה נפתחת בסינפוניה בפה מז'ור (רי"ב 1046a) שזהה למעשה לחלק הראשון של הקונצ'רטי הברנדנבורגיים[3] וכך מבוצעות גם היום חלק מההקלטות. עם זאת, הביצוע המקובל הוא ללא הסינפוניה וכולל חמישה עשר חלקים:
- רצ'יטטיב לסופרן ראשון: !Was mir behagt, ist nur die muntre Jagd (מה שנעים לי, הרי זה רק הציד העליז!)
- אריה לסופרן ראשון: Jagen ist die Lust der Götter (ציד הוא תענוג האלים)
- רצ'יטטיב לטנור: ?Wie, schönste Göttin? wie (מה, הנאוה באלות?)
- אריה לטנור: Willst du dich nicht mehr ergetzen (האין את רוצה להתענג עוד)
- רצ'יטטיב לסופרן ראשון ולטנור: !Ich liebe dich zwar noch (אמנם אני אוהבת עדיין)
- רצ'יטטיב לבס: Ich, der ich sonst ein Gott (אני, שלמעשה הנני אל)
- אריה לבס: Ein Fürst ist seines Landes Pan (כל נסיך הוא פאן של ארצו!)
- רצ'יטטיב לסופרן שני: ?Soll dann der Pales Opfer hier das letzte sein (התהא מנחת פאלס האחרונה להנתן?)
- אריה לסופרן שני: Schafe können sicher weiden (צאן יכולות לרעות לבטח)
- רצ'יטטיב לסופרן ראשון: So stimmt mit ein (אם כך הצטרף אלינו)
- מקהלה: Lebe, Sonne dieser Erden (פרחי, שמש הארץ)
- אריה בדואט לסופרן ראשון ולטנור: Entzücket uns beide (הנעימו נא לשנינו)
- אריה לסופרן שני Weil die wollenreichen Heerden (כי העדרים שופעי הצמר)
- אריה לבס: Ihr Felder und Auen (שדות ונאות מרעה)
- מקהלה: Ihr lieblichste Blicke, ihr freudige Stunden (הו מבטים נעימים! הו שעות מאושרות!)
שימושים מאוחרים
באך ביצע את היצירה מספר שנים לאחר ביצועה הראשון, לכבוד דוכס סקסה-ויימאר-אייזנך. למרות שאין זה נדיר שבאך השתמש בשנית בחלקים מתוך יצירות אחרות שלו, ביצוע של יצירה שלמה מחדש לכבוד אירוע אחר הוא נדיר. בנוסף, הוא שיבץ את האריות בחלקים מספר 7 ו-13 לקנטטה רי"ב 68 שבוצעה ב-1725 ואת קטע המקהלה האחרון ביצע כחלק מרי"ב 149 שבוצעה ב-1728 או 1729 לכבודו של אוגוסט השלישי. שימוש נוסף הוא עשה ביצירה ב-1740, אז ככל הנראה הוא ערך מחדש את המוזיקה לאותו טקסט, אך המוזיקה אבדה, והיא ממוספרת כיום רי"ב 208a.
החלק התשיעי Schafe können sicher weiden הוא החלק הידוע ביותר והוא מנוגן לעיתים קרובות בפני עצמו, בעיקר לאחר שעבר התאמה לפסנתר. פרסי גריינג'ר ערך והלחין מספר יצירות לתזמורת על בסיס החלק הזה[4]. ויליאם וולטון הלחין מוזיקה לבלט שבוצע ב-1940 על בסיס האריה[5].
הקלטות
היצירה לא מבוצעת רבות בשלמותה אך היא בוצעה והוקלטה על ידי מנצחים ידועים, בהם פטר שרייר (ב-1976), ניקולאוס הרנונקור (ב-1988), טון קופמן (ב-1995) וגוסטב ליאונהארדט (ב-1996)[6]. עם זאת, האתר קנטטות באך מונה קרוב למאה הקלטות של החלק התשיעי לבדו[7].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
26472384Was mir behagt, ist nur die muntre Jagd, רי"ב 208