רחת לוקום

רחת לוֹקוּם (טורקית: Lokum) הוא ממתק עשוי עמילן, סוכר, מסטיקא טחונה, עם ג'לטין או גלוקוז. הנפוץ בכל אזור המזרח התיכון וחלקי האימפריה העות'מאנית לשעבר. לרוב הממתק מתובל במי ורדים או בלימון, מצופה אבקת סוכר או עמילן תירס וחתוך לקוביות קטנות. כאשר מתובל במי ורדים, המים "צובעים" את הממתק בצבע ורדרד. מתכונים מסוימים כוללים גם אגוזים או פיסטוקים.

מקור השם הוא כנראה בעיוות של שמו של הממתק בערבית: רָאחַת אלְ-חֻלְקוּם (رَاحَة الْحُلْقُومِ), שפירושו הוא "סיפוקו של הגרון". שמו באנגלית, Turkish Delight (מעדן טורקי), נובע ממקורו הטורקי.

ההיסטוריון הסקוטי ריי טאנהיל טוען שרחת לוקום התפתח מ"אחביסה" הפרסי, שהוא ממתק דמוי ג'לי.

בתרבות

אדמונד, דמות מהספר "דברי ימי נרניה", מכר את נשמתו למלכת הקרח בתמורה למעדני לוקום.
בספרו של עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך", מצוין הרחת-לוקום כממתק המיוחד ששומרת אימו לאורחים, בגדר מותרות יחסית לעוניים.