איילט רומליה
.png) | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| עיר בירה | |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אירופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | הקמת האיילט |
| הקמה | 1365 |
| פירוק | חוק הווילאייטים |
| פירוק | 1867 |
| ישות קודמת |
 האימפריה הביזנטית  האימפריה הבולגרית השנייה  דספוטט סרביה  דספוטט דוברוג'ה  הלורדות של פרילפ  גאזאריה (מושבה גנואית)  נסיכות תאודורו  ממלכת בוסניה ליגת לזהה אלבניה הוונציאנית  ממלכת הונגריה |
| ישות יורשת |
 איילט של הארכיפלג איילט קפה איילט בוסניה איילט יואנינה  נסיכות סרביה איילט סלוניקי איילט אדריאנופול איילט סיליסטרה איילט ניש איילט וידין  ממלכת הבסבורג |
איילט רומליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت روم ایلی),[1] המכונה גם ביילרבייק של רומליה, היה מחוז בדרגה ראשונה (ביילרביק או איילט) של האימפריה העות'מאנית שהקיף את מרבית חבל הבלקן ("רומליה"). לרוב בתולדותיה, הייתה זו הפרובינציה הגדולה והחשובה ביותר באימפריה, שהכילה ערים מרכזיות כמו אדירנה, ינינה (יואנינה), סופיה, מנסטיר / מונסטיר (ביטולה), אסקופ (סקופיה) ונמל הים הגדול של סלניק / סלוניקה (סלוניקי).
הבירה הייתה באדריאנופול (אדירנה), סופיה, ולבסוף מונסטיר (ביטולה). שטחה המדווח במאה ה -19 היה 48,119 מילים רבועים (124,630 קילומטרים רבועים).[2]
היסטוריה
הביילרביי הראשון של רומליה היה לאלה שאהין פאשה, אשר זכה בתואר על ידי הסולטן מוראט הראשון כפרס על כיבוש אדריאנופול (אדירנה) בשנות ה-60 של המאה ה-14, ובהינתן סמכות צבאית מעל השטחים העות'מאנית באירופה, שבו הוא שלט בצורה יעילה כסגנו של הסולטאן בזמן שהסולטאן חזר לאנטוליה.[3] כמו כן, הוקם בשנת 1593 איילט סיליסטרה.
מאז הקמתה, פרובינציית רומליה - שונתה בתחילה ביילרבליק או באופן כללי איילט ("פרובינציה"). הפרובינציה הקיפה את כל נחלותיה האירופיות של האימפריה העות'מאנית, כולל הכיבושים הטרנס-דנוביים כמו אקרמן, וזאת עד ליצירת פרובינציות נוספות במאה ה-16, החל בארכיפלג (1533), בודין (1541) ובוסניה (1580).[3]
בירת רומליה הראשונה הייתה ככל הנראה אדירנה (אדריאנופול), שהייתה גם, עד כיבוש קונסטנטינופול בשנת 1453, עיר הבירה של העות'מאנים. אחר כך הפכה סופיה לבירת החבל לזמן קצר ושוב חזרה אדירנה למעמד הבירה עד 1520, כאשר סופיה שוב הפכה למקום מושבו של הביילרביי.[3] בתקופה זו, היה הביילרביי של רומליה מפקד הכוח הצבאי הבכיר ביותר במדינה, וממונה על יחידות סיפאהים מוטבי טימאר. נוכחותו בעיר הבירה בתקופה זו, ומעמדו הצבאי הבכיר הובילו למינויו לחבר קבוע של המועצה האימפריאלית. מאותה סיבה, וזירים גדולים כמו מהמוט פשה אנג'לוביץ' או פרגלי אבראהים פאשא החזיקו בשני התפקידים, ביילרבליק והווזיר הגדול.
במאה ה-18 הפכה מונסטיר למשכנו החלופי של המושל, ובשנת 1836 הפכה רשמית לבירת האיילט. בתקופה זו, הוחל ברפורמות הטנזימאט, שמטרתן מודרניזציה של האימפריה, ובמסגרתן, פיצלו מאיילט רומליה את האיילטים החדשים של סקופיה, יואנינה וסלוניקי והקטינו את שטחו של איילט רומליה לכדי מספר מחוזות ברחבי אזור מונסטיר. איילט רומליה נותר במתכונתו עד 1867, כאשר כחלק מיישום חוק הווילאייטים, הוא סופח לווילאייט סלוניקי. [4]
.png)
הערות שוליים
- ^ "Some Provinces of the Ottoman Empire". Geonames.de. נבדק ב-25 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ The Popular encyclopedia: or, conversations lexicon, Volume 6, באתר גוגל ספרים
- ^ 3.0 3.1 3.2 Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית). Vol. 13. Reichert. p. 50. ISBN 9783920153568.
- ^ Birken, Andreas (1976). Die Provinzen des Osmanischen Reiches. Beihefte zum Tübinger Atlas des Vorderen Orients (בגרמנית). Vol. 13. Reichert. pp. 50, 52. ISBN 9783920153568.
31968140איילט רומליה