רוית חלד
| לידה | 1980 (גיל: 44 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | מדעים פלנטריים |
| מקום מגורים | ישראל, שווייץ |
| פרסים והוקרה | דורגה במקום 41 בפורבס ישראל ברשימת 50 הנשים המשפיעות ביותר ב-2015 |
| תרומות עיקריות | |
| חקירת ההרכב של פלנטות גזיות ענקיות במודל אי-יציבות בדיסקה, חקירת הקשר בין זמן הסיבוב של פלנטות להרכב והמבנה הפנימי, הערכת אורך היום בשבתאי | |
רוית חלד איטה (נולדה ב-1980) היא מדענית פלנטרית ישראלית, פרופסור במחלקה לאסטרופיזיקה ולקוסמולוגיה באוניברסיטת ציריך.[1] חוקרת כוכבי לכת ענקי גזים במערכת השמש וכוכבי לכת חוץ-שמשיים. חברה בצוות המחקר של ג'ונו, גשושית לחקר כוכב הלכת צדק. בשנת 2015 חישבה במדויק את זמן הסיבוב העצמי של שבתאי, יחד עם אלי גלנטי ויוחאי כספי ממכון ויצמן למדע.
ביוגרפיה
חלד סיימה תואר ראשון במדעים באוניברסיטת תל אביב בשנת 2004. המשיכה במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת תל אביב, אותו סיימה בשנת 2008.
בין השנים 2007–2009 חקרה במסגרת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס במחלקה למדעים פלנטריים. ב-2009 מונתה שם לעמית מחקר. במהלך שהותה באוניברסיטת קליפורניה חקרה את השפעתם של פלנטסימלים על היווצרות ענקי גזים, מידלה את הפלנטות החיצוניות במערכת השמש, ועבדה על ניתוח של שדה הכבידה של טיטאן, ירח שבתאי.[2]
ב-2011 מונתה למרצה בכירה בחוג למדעי כדור הארץ של אוניברסיטת תל אביב. ב-2015 מונתה פרופסור חבר בחוג למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב.[2] ב-2016 עברה לעבוד באוניברסיטת ציריך.[3]
חלד היא חלק מהצוות המדעי של הגשושית ג'ונו של נאס"א אשר חוקרת את כוכב הלכת צדק.[4] כמו כן היא אחת מהמדענים הראשיים בצוות המחקר של הגשושית Jupiter Icy Moon Explorer של סוכנות החלל האירופית וגם חברת צוות המחקר של טלסקופ החלל PLATO של סוכנות החלל האירופית, האמור להיות משוגר ב-2024.
חלד נשואה להרלד איטה,[5] פרופסור לפיזיקת חלקיקים, ואם לשניים.
מחקרה
היווצרות כוכבי לכת
מחקרה של חלד עוסק בהיווצרות של כוכבי לכת במערכת השמש. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין היווצרות כוכבי הלכת למבנה הפנימי שלהם, עבור ענקי גזים, כגון צדק, שבתאי, וענקי קרח כגון נפטון, ואורנוס. נבדקים התהליכים המביאים להיווצרות כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו לעומת היווצרות כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים, המחקר בודק גם אם ניתן למצוא מנגנון אחיד החוזה את היווצרות כוכבי הלכת, ומה ההבדלים בין מערכות פלנטריות שונות והתהליכים הפיזיקליים המשפיעים על היווצרות כוכבי לכת במערכת מסוימת.[4]
מבנה פנימי של כוכבי לכת וזמן הסיבוב הפנימי
קבוצת המחקר של חלד בודקת גם את המבנה הפנימי של כוכבי הלכת והרכבם. במסגרת המחקר מפותחים מודלים חישוביים לחזות את ההתנהגות הדינמית של כוכב הלכת והשוואה לתצפיות קיימות. במסגרת המחקר, הצוות חוקר את מהירויות הסיבוב העצמי של ענקי הגזים והאם ניתן למצוא קשר בין המבנה לתנועת האטמוספירה בכוכבי לכת אלו.
חסמים לתנועת הרוחות באורנוס ונפטון
חלד, יחד עם יוחאי כספי ועודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע ואדם שומאן וביל הבארד מאוניברסיטת אריזונה, הצליחו לחשב כי הרוחות החזקות הנושבות על פני נפטון ואורנוס מוגבלות לשכבת אטמוספירה שעומקה אינו עולה על 1,000 ק"מ.[6] בנפטון, רוחות אלו מנשבות במהירויות של כ-2,000 קמ"ש, עם סופות וזרמי סילון חזקים. מאז גילוי הרוחות הללו על ידי הגשושית וויאג'ר 2, ניסו חוקרים לגלות מה היקף תופעת הרוחות, על מנת להבין יותר טוב את הרכב מבנה ענקי הקרח הללו. ב-2013, כספי, חלד, שומאן, הבארד ואהרונסון הצליחו למדל את ההשפעה של הרוחות על שדה הכבידה של כוכבי הלכת ולהראות כי זרמי הסילון מהווים רק אחוז קטן ממסת כוכבי הלכת. תנועת הרוחות מביאה לשינוי במסה הרגעית של כוכב הלכת ובכך לתנודה בשדה הכבידה שלו. באמצעות חישוב הקשר בין לחץ וצפיפות לתבנית הרוחות ומדידת המומנט הכבידתי, הם הוכיחו כי שכבת הרוחות מוגבלת ל-1,000 ק"מ ומהווה אחוזים בודדים ממסת כוכבי הלכת. כתוצאה מכך החוקרים יכלו ליצור מפה של שדה הכבידה של כוכבי הלכת המבוססת על נתוני הרוחות.[7]
חישוב זמן הסיבוב העצמי של שבתאי
בשנת 2015, הצליחה חלד, יחד עם יוחאי כספי ואלי גלנטי ממכון ויצמן למדע, לחשב במדויק את זמן הסיבוב העצמי של שבתאי (10 שעות, 32 דקות, 45 שניות).[8] החישוב הקודם הסתמך על מדידות של הגשושית וויאג'ר 2 ב-1981. אולם חישובים שהתקבלו ממדידות הגשושית קאסיני הראו שיש אי תאימות במספרים ויש פער בהבנה וחישוב זמן הסיבוב העצמי של שבתאי. הבעייתיות היא שמרכיבי האטמוספירה של שבתאי, ובעיקר המימן וההליום, נעים במהירויות שונות ואינם מעידים על הסיבוב העצמי של שבתאי עצמו.[9] על כן המחקר של חלד התבסס על חישוב מהירות הסיבוב על ידי מדידת שדה הכבידה של שבתאי ועל חישוב דחיסותו ופחיסותו (העובדה שקוטרו מכיוון מזרח-מערב קטן מקוטרו כיוון צפון-דרום).[10][11]
פרסומים נבחרים
- Ravit Helled, Eli Galanti, Yohai Kaspi. Saturn’s fast spin determined from its gravitational field and oblateness. Nature 520, 202–204 (09 April 2015); DOI: 10.1038/nature14278
- Ravit Helled, Jonathan Lunine, Measuring Jupiter's water abundance by Juno: The link between interior and formation models, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society. 03/2014; 441(3). DOI: 10.1093/mnras/stu516
- Yohai Kaspi, Adam P. Showman, William B. Hubbard, Oded Aharonson & Ravit Helled, Atmospheric confinement of jet streams on Uranus and Neptune Nature 497, 344–347 (16 May 2013) doi:10.1038/nature12131
- Ravit Helled, Michael Lozovsky, Shay Zucker, A possible correlation between planetary radius and orbital period for small planets, Earth and Planetary Astrophysics (astro-ph.EP), DOI: 10.1093/mnrasl/slv158, arXiv:1510.04564 [astro-ph.EP]
- Ravit Helled, Gerald Schubert, Core Formation in Giant Gaseous Protoplanets, Astrophysics (astro-ph), DOI: 10.1016/j.icarus.2008.08.002, arXiv:0808.2787 [astro-ph]
פרסים והוקרה
- נבחרה בין חמישים הנשים המשפיעות ביותר של פורבס ישראל (2015)[12][13]
- נבחרה בין חמישים הנשים המשפיעות של גלובס (2016)[14]
- נבחרה ברשימת ארבעים הצעירים המבטיחים של השנה על ידי גלובס (2016)[15]
- אתר Mako בחר בה ברשימת האנשים הכי משפיעים בישראל (2016)[16]
קישורים חיצוניים
- דף הבית של רוית חלד באוניברסיטת תל אביב (באנגלית)
- דף הבית של רוית חלד באוניברסיטת ציריך (באנגלית)
- רשימת פרסומים של רוית חלד (באנגלית)
אלעד זרט, הכוכבים הישראלים של צדק, באתר "ידיעות אחרונות", 6 ביולי 2016- מיקי לוי, פרופ' רוית חלד איטה החוקרת הישראלית של מאדים, באתר גלובס
- מהרצאותיה
- צדק: מבנה פנימי, היווצרות, ומשימת החלל ג'ונו, ההרצאה במסגרת מועדון האסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, מרץ 2013 (באנגלית)
- רוית חלד, Giant Planet Formations, evolution and internal structure הרצאה במסגרת כנס Protostars and Planets VI, אוגוסט 2013 (באנגלית)
- Ravit Helled (Tel-Aviv University) Alternative Formation Theory and Structure of Giant Planets ערוץ המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, ינואר 2016 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Ravit Helled, אתר מחלקת אסטרופיזיקה באוניברסיטת ציריך
- ^ 2.0 2.1 רוית חלד באתר אוניברסיטת תל אביב וקורות חיים
- ^ New Professor @MNF: Astrophysicist Ravit Helled joins Computational Science
- ^ 4.0 4.1 היווצרות והתפתחות של פלנטות, ומודליים פנימיים של פלנטות נושאי המחקר של רוית חלד באתר אוניברסיטת תל אביב, 15 במרץ 2015
- ^ דף הבית של פרופסור איטה, אתר אוניברסיטת פרייבורג
- ^ Yohai Kaspi, Adam P. Showman, William B. Hubbard, Oded Aharonson & Ravit Helled, Atmospheric confinement of jet streams on Uranus and Neptune Nature 497, 344–347 (16 May 2013) doi:10.1038/nature12131 מאתר מכון ויצמן
- ^ הידען, מדענים ישראלים חישבו את "טביעת האצבע" הכבידתית של תבניות הרוחות בכוכבי-הלכת אורנוס ונפטון, באתר "הידען", מתאריך 18 במאי 2013
- ^ אבי בליזובסקי, חוקרים ישראלים מדדו במדויק את אורך היום בשבתאי: "מדהים לראות שבשנת 2015 עדיין חסרים לנו פרטים בסיסיים על גופים במערכת השמש", באתר "הידען", 26 במרץ 2015
- ^ New Method Precisely Measures Rotation Period of Saturn אתר Sci-news.com מתאריך 28/3/2015
- ^ Israeli researchers devise precise measurement of Saturn’s rotation אתר israel21c מתאריך 29/03/2015
- ^ A new spin on Saturn's peculiar rotation אתר Sciencedaily.com מ-25 במרץ 2015
- ^ רשימת 50 הנשים המשפיעות ביותר ב-2015 פורבס ישראל
- ^ כתבה על רוית חלד, מקום 41 ברשימת 50 הנשים המשפיעות ביותר, פורבס (נלקח מאתר אוניברסיטת תל אביב)
- ^ חמישים המשפיעות- רוית חלד
- ^ פרופ' רוית חלד איטה
- ^ רווית חלד, 36 חוקרת חלל, באתר mako, אוקטובר 2016
27007361רוית חלד