רוח החוקים
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית ספר ריקה.(על) רוח החוקים (צרפתית: De l'esprit des lois, במקור נכתב De l'esprit des loix)[1] הוא מסה על תאוריה פוליטית שפורסמה לראשונה בעילום שם על ידי הברון דה מונטסקייה בשנת 1748 עם העזרה של קלודין-דה-גרן טנסן.[2] עבודתו של מונטסקייה השפיעה באופן ניכר על עבודותיהם של רבים אחרים, ביניהם: יקטרינה הגדולה; האבות המייסדים של החוקה של ארצות הברית; ואלכסיס דה טוקוויל, אשר יישם את שיטותיו של מונטסקייה בחקר החברה האמריקאית, בספרו הדמוקרטיה באמריקה.
מונטסקייה השקיע כעשרים ואחת שנים במחקר, לצורך כתיבת "(על) רוח החוקים", אשר כיסה מגוון רחב של תחומים, כמו החוק, חיי החברה, ומחקר אנתרופולוגי. בחיבורו, מונטסקייה לימד זכות על מערכת הממשל החוקתית, הפרדת הרשויות, הפסקת העבדות, שמירה על זכויות האזרח והחוק, וכן על הרעיון שלפיו מוסדות פוליטיים צריכים לשקף את היבטים חברתיים וגאוגרפיים של כל קהילה.[3]
התאוריה החוקתית
בבואו לסווג מערכות פוליטיות, מונטסקייה מגדיר שלושה סוגים עיקריים: רפובליקני, מונרכי, ודספוטי (עריץ או רודני). כפי שהוא מגדיר אותן, מערכות רפובליקניות נבדלות זו מזו במידת הרחבתן את זכויות האזרח - אלה המרחיבות באופן יחסי מכונות רפובליקות דמוקרטיות, בעוד שאלה המגבילות אותן ומגדירות אותן באופן מצומצם יותר מכונות רפובליקות אריסטוקרטיות. ההבחנה בין אריסטוקרטיה ועריצות נשענת על השאלה אם קיימת מערכת חוקים שביכולתה לרסן את סמכותו של השליט: אם כן, המשטר נחשב אריסטוקרטי, ואם לאו, נחשב כעריצות.
העקרונות המניעים את התנהגות האזרח לפי מונטסקייה
לפי מונטסקייה, מאחורי כל סוג של מערכת פוליטית עומד מה שהוא מכנה "עיקרון". העיקרון מניע התנהגות מצד האזרחים אשר תגרום לתמיכה במשטר זה ותאפשר לו לתפקד בצורה חלקה.
- ברפובליקות דמוקרטיות (ובמידה פחותה ברפובליקות אריסטוקרטיות), העיקרון הוא המידה הטובה — הנכונות לשים את האינטרסים של הקהילה מעל לאינטרסים פרטיים.
- במונרכיות, העיקרון הוא אהבת הכבוד — רצון הפרטים להשיג דרגה גבוהה יותר וזכויות-יתר.
- במשטרים דספוטיים (או עריציים), העיקרון הוא הפחד מפני השליט.
חירות והפרדת הרשויות
הנושא העיקרי השני ב"(על) רוח החוקים" הוא החירות הפוליטית והדרכים הטובות ביותר לשמר אותה. "חירות פוליטית" לפי מונטסקייה היא מה שעשוי להיקרא בימינו ביטחון אישי, במיוחד ככל שהוא מסופק באמצעות מערכת של חוקים. הוא מבדיל את הפירוש הזה של חירות משני פירושים אחרים, שהם שגויים לפי דעתו. הפירוש הראשון הוא שהחירות הפוליטית היא ממשל-עצמי קולקטיבי (לדעתו אין הבדל בין פירוש זה לבין דמוקרטיה), ואילו השני אומר שהחירות מורכבת מהיות האזרח מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה, ללא מגבלה. לדעתו שני פירושים אלה אינם רק שגויים, אלא אף עלולים לפגום בחירות הפוליטית.
כינון חירות פוליטית דורשת שני דברים:
- בהתבסס על כתבי ג'ון לוק, מונטסקייה טוען כי סמכויות הביצוע, החקיקה והשפיטה של הממשלה צריכות להיות מוקצות לגופים שונים.
- יצירת מערכת של חוקים אזרחיים ופליליים שיבטיחו ביטחון אישי.
- מונטסקייה מתכוון למה שמשפטנים בני-זמננו עשויים לכנות "הזכות להליך הוגן", הכולל את הזכות למשפט הוגן, את חזקת החפות ואת המידתיות בחומרת העונש.
אקלים, תרבות וחברה
תרומה עיקרית נוספת של "(על) רוח החוקים" הייתה בתחום של סוציולוגיה פוליטית, אשר מונטסקייה נחשב לעיתים למייסדה. עיקר המסה, למעשה, עוסק בשאלה כיצד גאוגרפיה ואקלים יוצרות אינטראקציה עם תרבויות מסוימות לייצור הרוח של עמים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "The Spirit of Laws: A Compendium of the First English Edition", 1977
- ^ De l'Esprit des loix ou du Rapport que les loix doivent avoir avec la constitution de chaque gouvernement, les moeurs, le climat, la religion, le commerce, &c . à quoi l'auteur a ajouté des recherches nouvelles sur les loix romaines touchant les successions, sur les loix françoises, & sur les loix féodales. Vol. I (1 ed.). A Genève, chez Barrillot & fils. נבדק ב-7 בספטמבר 2016.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Cohler, et al., "Introduction" to the 1989 Cambridge UP ed.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] רוח החוקים25020926