רובר אלטמאייר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רובר אלטמאייר
René Jacques Adolphe Prioux
לידה בורדו, הרפובליקה הצרפתית השלישית צרפתצרפת
פטירה פריז, צרפת צרפתצרפת
השתייכות הצבא הצרפתיהצבא הצרפתי צבא צרפת
תקופת הפעילות 18971943 (כ־46 שנים)
דרגה ז'נרל ד'ארמה
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-5
מפקד הארמייה העשירית
פעולות ומבצעים

מארי-רובר אלטמאיירצרפתית: Marie-Robert Altmayer;‏ 30 ביולי 187511 בפברואר 1959) היה גנרל צרפתי במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

ראשית חייו

אלטמאייר נולד בבורדו ב-30 ביולי 1875, והיה בנו הבכור של הגנרל ויקטור ז'וזף אלטמאייר (1844–1908) ואחיו הגדול של הגנרל רנה אלטמאייר. הם היו ממוצא גרמני. בשנת 1893 הוא התגייס לצבא צרפת, והצטרף לרגימנט הדרגונים ה-9 באוקטובר 1895 כלוטננט משנה. באוקטובר 1897 הוא הועלה לדרגת לוטננט, וביולי 1900 הוא נשלח לשרת בסודאן הצרפתית עם גדוד הספאהים ה-2. בספטמבר 1902 הוא הועבר לרגימנט הדרגונים ה-10, ובמרץ 1904 הועבר לרגימנט הדרגונים ה-5. באפריל 1904 הוא הועבר לרגימנט ההוסארים ה-8, ובמרץ 1906 הועלה לדרגת קפיטן. במאי 1906 הוא עבר לרגימנט הקירסירים ה-9, ואחר כך למטה הקורפוס ה-6 ולרגימנט הדרגונים ה-26. באפריל 1911 הוא מונה למפקד רגימנט ההוסארים ה-12, ובינואר 1913 הועבר למטה כוחות הכיבוש במרוקו הצרפתית.

מלחמת העולם הראשונה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה הועלה אלטמאייר לדרגת מיור, והוא שירת במטה האזור הצבאי ה-5 באורליאן, ובאפריל 1915 הוא קיבל את עיטור צלב האבירים של לגיון הכבוד. באפריל 1916 הוא הועבר לרגימנט הרובאים ה-9, ובנובמבר אותה שנה הוא הועלה לדרגת לוטננט קולונל ומונה לקצין מטה ברגימנט הרגלים ה-125. ביולי 1917 הוא מונה לקצין במטה הארמייה השלישית, ובאפריל 1918 מונה לקצין מטה ברגימנט הקירסירים ה-5.

בין המלחמות

ב-27 במרץ 1919 הוא הועלה לדרגת קולונל ומונה למפקד רגימנט הקירסירים ה-5, ובשנת 1920 הוא מונה למפקד רגימנט ההוסארים ה-8. ב-22 במאי 1925 הוא מונה למפקד קבוצת הפרשים האזורית ה-4, וב-10 בנובמבר 1925 הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגדה. ב-7 בינואר 1929 הוא הועלה לדרגת ז'נרל דה קורפוס ומונה למפקד כוח פרשים באלג'יריה, וב-17 באוקטובר 1929 הוא מונה למפקד דיוויזיית הפרשים ה-5. ב-14 באוקטובר 1932 הוא שימש כמפקח הכללי של הפרשים, ושימש בתפקיד זה עד ה-5 באוקטובר 1936, וב-30 ביולי 1937 הוא פרש מהצבא.

מלחמת העולם השנייה

אלטמאייר התגייס מחדש ב-21 במאי 1940 בהוראת הגנרל מקסים וייגאן, וב-24 במאי מונה למפקד הארמייה העשירית, איתה ניסה להחזיק קו חזית לאורך נהר הסן עד ה-14 ביוני, אז עבר לטקטיקות עיכוב עד לנהר הלואר. הוא לא קיבל את הוראותיו הסופיות להקים "מעוז ברטוני" מאחורי קו הגנה בין סן-מלו לסן-נאזר כפי שציפה פול ריינו ונלכד ב-19 ביוני. הוא נשאר בשבי עד ה-23 בדצמבר 1941, וב-26 בפברואר 1942 פרש שוב מהצבא.

לאחר המלחמה

על פעולותיו עוטר אלטמאייר בשנת 1950 בצלב הגדול של לגיון הכבוד, וב-11 בפברואר 1959 הוא מת בביתו בפריז.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30182351רובר אלטמאייר