רוברט בולארד
רוברט בולארד (לובש מעיל פרווה) יחד עם ג'ון פרשינג (קיצוני מימין) בהתייעצות עם קצינים צרפתיים | |
לידה |
5 בינואר 1861 לי, אלבמה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
11 בספטמבר 1947 (בגיל 86) ניו יורק סיטי, ניו יורק, ארצות הברית |
השתייכות | צבא ארצות הברית |
תקופת הפעילות | 1885–1925 (כ־40 שנה) |
דרגה | לוטננט גנרל |
תפקידים בשירות | |
מפקד הדיוויזיה ה-1 מפקד הקורפוס ה-3 מפקד הקורפוס ה-5 מפקד הארמייה השנייה | |
פעולות ומבצעים | |
עיטורים | |
מדליית השירות המצוין |
לוטננט גנרל רוברט לי בולארד (באנגלית: Robert Lee Bullard; 5 בינואר 1861 - 11 בספטמבר 1947) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית אשר פיקד על הארמייה השנייה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
בולארד נולד ב-5 בינואר 1861 במחוז לי שבמדינת אלבמה בארצות הברית. שמו המקורי היה רוברט ויליאם בולארד, אולם כילד קטן הוא שכנע את אביו לשנות את שמו לרוברט לי, על שמו של הגנרל המפורסם רוברט אי לי.[1] הוא למד באוניברסיטת אובורן ולאחר מכן באקדמיה הצבאית של ארצות הברית אותה סיים בשנת 1885. לאחר מכן התגייס לצבא ארצות הברית, ובשנת 1892 הועלה לדרגת לוטננט. בשנת 1898 השתתף במלחמת ארצות הברית-ספרד, ולאחר מכן השתתף במלחמת ארצות הברית-הפיליפינים. הוא הוצב בפיליפינים עד 1904. ב-1906 הועלה לדרגת לוטננט קולונל, וב-1907 נשלח לקובה כיועץ צבאי של השלטון האמריקני הזמני באי. ב-1911 הועלה לדרגת קולונל, והשתתף בפלישה האמריקנית למקסיקו בעקבות המהפכה המקסיקנית. הוא פיקד גם על הרגימנט ה-26.
מלחמת העולם הראשונה
- ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה באפריל 1917, כבר היה בולארד בן טיפוחיו של לאונרד ווד וחבר קרוב של ג'ון פרשינג. ביוני של אותה שנה קודם לדרגת בריגדיר גנרל, ובאוגוסט הועלה לדרגת מייג'ור גנרל. בדצמבר מונה למפקד הדיוויזיה ה-1 (האדומה הגדולה"), אשר הייתה חלק מחיל המשלוח של ארצות הברית לחזית המערבית. הוא שלט בצרפתית טובה, הפגין כישורים דיפלומטיים מעולים והסתדר היטב עם מפקדי צבא צרפת. ב-28 במאי 1918 תקף בולארד עם כוחותיו את צבא הקיסרות הגרמנית במסגרת קרב קנטיני, שהיה המתקפה האמריקנית הגדולה הראשונה במלחמה. המתקפה נחשבת להצלחה, כי היא הרחיבה את החזית האמריקנית כקילומטר וחצי. בהמשך מונה למפקד הקורפוס ה-3, והשתתף עמו בקרב השני על המארן. ב-10 באוקטובר פיצל פרשינג את חיל המשלוח האמריקני לשתי ארמיות. ובעוד שהאנטר ליגט מונה למפקד הארמייה הראשונה מונה בולארד למפקד הארמייה השנייה והועלה לדרגת לוטננט גנרל. בתחילת נובמבר נתן פרשינג פקודה לבולארד להתחיל לנוע לכיוון מץ, ועוד לפני שנחתמה שביתת הנשק ב-11 בנובמבר הספיקה הארמייה להתקדם כ-25 ק"מ על אדמת צרפת (הישג שנחשב למשמעותי בחזית המערבית). אם כי היו שמתחו ביקורת על כך שהורה לאנשיו להמשיך ולהילחם עד הרגע האחרון שלפני שביתת הנשק.
אחריתו
ב-1919 פורקה הארמייה השנייה, וב-1920 בולארד הורד חזרה לדרגת מייג'ור גנרל. ב-1925 הוא פרש מהצבא, וכיהן כנשיא האחרון של "הליגה לביטחון לאומי" (National Security League (NSL)) תנועה פוליטית בעלת דעות לאומניות ופטריוטיות. הארגון פשט את הרגל ב-1939, ושרד על הנייר עד 1942, כאשר בולארד מפעיל אותו מדירתו בניו יורק. ב-1942 הודיע בולארד רשמית על סגירת הארגון. הוא נפטר בניו יורק ב-11 בספטמבר 1947 בגיל 86. הוא קבור בבית הקברות וסט פוינט יחד עם אשתו אלה בולארד (1870–1963). בחייו הוא חיבר את הספרים: "זכרונות אישיים של המלחמה" (Personalities and Reminiscences of the War) ו"חיילים אמריקאים נלחמו גם" (American Soldiers also Fought).
קישורים חיצוניים
- רוברט בולארד באתר המלחמה הגדולה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רוברט בולארד באתר המלחמה הגדולה
25548567רוברט בולארד