רבי שניאור זלמן הירשוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי שניאור זלמן הירשוביץ
אבן ישראל ספר.png
שער "אבן ישראל", חיבורו של רבי שניאור זלמן הירשוביץ
לידה 22 באפריל 1818
ט"ז בניסן ה'תקע"ח
פטירה 17 במאי 1904 (בגיל 86)
ג' בסיון ה'תרס"ד
קולדיגה
מדינה לטביהלטביה, אירופה
תחומי עיסוק רבנות, תנועת המוסר
רבותיו רבי ישראל סלנטר
חיבוריו אבן ישראל, אבן חן
בת זוג חיה שרה
אב אברהם

רבי שניאור זלמן הירשוביץ (ט"ז בניסן ה'תקע"ח, 22 באפריל, 1818ג' בסיון ה'תרס"ד, 17 במאי 1904) היה ממייסדי תנועת המוסר, רבה של בויסק וגולדינגן ומתלמידי רבי ישראל סלנטר.

ביוגרפיה

נולד לאביו אברהם, בן למשפחה חסידית, מצאצאי רבי שניאור זלמן מליאדי[1], ונקרא "שניאור זלמן" על שם רבי שניאור זלמן מליאדי. התחנך ולמד בצעירותו בישיבת וולוז'ין, יחד עם הנצי"ב מוולוז'ין ועם רבי מרדכי אליאשברג. בשנת ה'תקצ"ה (1835) בהיותו בן 17, התחתן עם חיה שרה, ממשפחת הגאון מווילנה.

לאחר נישואיו, החל ללמוד בישיבתו של רבי ישראל סלנטר, בזריצ'נה[2], שם החל להפיץ את תורתו של רבו, בהסכמה כתובה מרבי ישראל. ההסכמה נחשבת לנדירה[2], והודפסה לאחר מכן בחיבורו של רבי שניאור זלמן, "אבן ישראל"[3].

לאחר שעזב את זריצ'נה, שימש רבי שניאור זלמן ברבנות בבויסק ובשנת ה'תרי"א (1851) מונה[4] רבי שניאור זלמן לרבה של קולדיגה (גולדינגן) שם שימש ברבנות כ-50 שנה עד פטירתו, למרות בקשות רבות מקהילות גדולות שיכהן כרבם[5]. רבי שניאור זלמן התהדר בלבושיו, כשיטת רבו רבי ישראל ועשה רושם רב על פקידי השלטון הרוסי[5]. רבי שניאור זלמן, התפרסם כאיש אמת[5], עובדה שהתבטאה בין היתר בחיבורו "גליון אלפס", שנדפס במהדורת ש"ס ראם, בו אימת ודייק את דברי הרי"ף[6].

בשנת ה'תרמ"ב חיבר את הספר "אבן ישראל", שיצא לאור בשנת ה'תרמ"ג ובו ליקוט מתורת רבו (בהסכמתו), ספר שהפך לאחד מספרי היסוד של תנועת המוסר. רבי שניאור זלמן הגה בעצמו רשימות וחידושים בתורת המוסר, שרובם נשרפו ומיעוטם נדפסו בחיבורו "אבן חן", שנדפס כנספח בספר אבן ישראל.

בג' בסיון ה'תרס"ד (1904) נפטר בקולדיגה. בצוואתו לקהילתו ביקש שישמרו על טהרת המשפחה ושישמרו על מוסדות לימוד התורה בעירם[5].

חיבוריו

משפחתו

חתניו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבי שמואל אלעזר היילפרין, הצאצאים, עמ' 471.
  2. 2.0 2.1 חיים דוב גנחובסקי, ‏רבי שניאור זלמן הירשוביץ, עמ' ה', באתר אוצר החכמה.
  3. רבי שניאור זלמן הירשוביץ, אבן ישראל, הסכמות.
  4. משה צינוביץ', ‏אישים וקהילות, עמ' 458, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד).
  5. 5.0 5.1 5.2 5.3 חיים דוב גנחובסקי, ‏רבי שניאור זלמן הירשוביץ, עמ' ו', באתר אוצר החכמה.
  6. חיים דוב גנחובסקי, ‏רבי שניאור זלמן הירשוביץ, עמ' ז', באתר אוצר החכמה.