רבי שמחה רפפורט
 | |||||
| לידה | 1650 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 ביולי 1718 (בגיל 68 בערך) ז' באב ה'תע"ז או ה'תע"ח | ||||
| מקום פעילות | דובנא, גרודנה, לובלין | ||||
| תחומי עיסוק | רב ואב"ד | ||||
| תפקידים נוספים | מרבני ועד ארבע הארצות | ||||
| צאצאים | רבי חיים הכהן רפפורט ועוד | ||||
| מספר צאצאים | 15 | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
רבי שמחה הכהן רפפורט (כונה הרבי ר' שמחה. 1650 - ז' באב ה'תע"ז או ה'תע"ח) היה אב"ד ורבה של דובנא, גרודנה ולובלין, מרבני ועד ארבע הארצות.
קורות חייו
נוסח המצבה
|
|---|
|
פה נגנז הארון, איש האלקי הרב המאור הגדול מו"ה שמחה בן הרב הגאון מו"ה נחמן כ"ץ זצ"ל, אב"ד ור"מ דק"ק לובלין, נפטר ז' אב תע"ז לפ"ק, תנצב"ה |
נולד לרבי נחמן הכהן ליפשיץ אב"ד דובנא. אמו הייתה בת רבי יוסף גץ[1] אב"ד לבוב - חתנו של המהר"ם מלובלין[2].
לאחר פטירת אביו בתמ"ט מילא את מקומו כאב"ד בדובנא, לאחר מכן בתנ"ה עבר לכהן כאב"ד בהורדנה תחת מקומו של רבי מרדכי זיסקינד שעבר לכהן בלובלין, בתקופה זו היה בין המסכימים על הספר אור ישראל של רבי ישראל סלנטר אבי תנועת המוסר.
בתע"ד נקרא לכהן כרבה של לובלין. אחר פטירתו של החכם צבי רבה של לבוב בשנת תע"ח, הוזמן על ידי ראשי העדה לכהן כרב במקומו, אך בדרכו נפטר[3] בעיר שברשין. בעקבות פטירתו החליטו ראשי העדה בלבוב שלא למנות רב אחר עד לאחר שנת האבל.
מבין כתביו הודפסו שלש דרשות בספר "זכר חיים" של בנו רבי חיים וכן מספר חידושים בספר "עטרת צבי" של חתנו רבי צבי הירש.
צאצאיו
לרבי שמחה היו עשרה בנים וחמש בנות, בהם:
- בנו רבי חיים, מחבר ספר "שו"ת מהר"ח הכהן" כיהן כראש ישיבה ואב"ד בזיטל, סלוצק, לבוב ולאחר מכן כאב"ד רוסיה בגליציה המזרחית.
- בנו רבי בנימין, מחבר ספר "גבולות בנימין" על התורה אב"ד בקלוש[4].
- בנו רבי שלמה, אב"ד בחלם ופוזנא
- חתנו רבי צבי הירש חריף, אב"ד וראש ישיבה בהאלברשטאט
לקריאה נוספת
- דוד ישראל הלחמי, רבי שמחה הכהן רפופורט, בתוך: 'חכמי ישראל - א', תש"ן, עמוד קיב.
- מאיר וונדר , הרב שמחה כהן רפפורט מדובנא הורודנא ולובלין, אלף מרגליות, עמוד 364.
הערות שוליים
- ^ ראו: מור"ר יוסף בר' אליקום געץ ז"ל, בספר: מליצי אש, של רבי אברהם שטרן, עמוד י, אות טו
- ^ חלוקות הדעות מי היה חמיו, יש הטוענים שנישא לביתו של רבי ישראל סווינחר, אב"ד דובנא ולוצק. יש הטוענים שנישא לביתו של רבי ירחמיאל מיזס מלבוב ויש הטוענים שניצא לביתו של רבי דוד כתבן מזולקווא. ראה וונדר מאיר, הרב שמחה כהן רפפורט מדובנא הורודנא ולובלין, אלף מרגליות, עמוד 364.
- ^ לפי נוסח המצבה נפטר בה'תע"ז אך יש שהוכיחו שזה לא ייתכן היות והחכם צבי נפטר בתע"ח ולא סביר שרבי שמחה עבר למלא את מקומו של החכם צבי קודם פטירתו. ראה אצל ישראל אייזנשטט, דעת קדושים, עמוד 153; עץ חיים - באבוב, גליון כד, עמוד תע"ט ועוד
- ^ ראו: הרב מו"ה בנימין הכהן ראפפארט בשם הגדולים החדש, מערכת גדולים-ב, עמוד 28, אות ז