רבי שמואל קיפניס
.jpg)
הרב שמואל קיפניס (תרמ"ג, 1883 – כ"ז בסיון תשל"ט, 22 ביוני 1979) היה רב העיר אובריטש בצפון אוקראינה, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן כרב שכונת בתי הורנשטיין בירושלים, מנהל "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות", מייסד ומנהל מכון אוצר הפוסקים בירושלים.
תולדותיו
נולד בשנת תרמ"ג בנארינסק, רוסיה לאביו הרב יהושע פאלק-קיפניס (תר"ח - י"ח אדר שני תרע"ט) שהיה רבה של נארינסק משנת תרמ"ג, ואמו ברכה נעמי (- י"ט טבת תרפ"א). היה תלמידו של הרב שמריה נח שניאורסון מבוברויסק. משנת 1907 כיהן כרבה של אובריטש נארינסק שבאוקראינה.
אספת הרבנים בקורוסטן - תרפ"ז
הרב קיפניס יזם ואירגן את "הועידה הדתית בקורוסטן" של רבני מחוז וואלין ברוסיה שהתקיימה בחודש מרחשון תרפ"ז (26–28 באוקטובר 1926) בבית הכנסת "אוורוטש" בקורוסטון. בוועידה שהתקיימה באישור השלטון הקומוניסטי, ובהשתתפות נציגי השלטון והג.פ.א.ו. השתתפו כשבעים[1] רבנים ממחוזות קורוסטן, ז'יטומיר, ושפטיבקא, ורבנים "אורחי כבוד" מלנינגרד, אודסה, פולטבה, קיוב, ניקוליוב וערים נוספות. בלט בנאומיו הרב שלמה יוסף זוין שהיה שותף לניסוח החלטות הוועידה.
הוועידה קיבלה שורת החלטות בקשר לפעילות הרבנים והקהילות, וסדר היום הדתי בתחומים: איחוד הקהילות, כשרות המזון, מקוואות, ייצוג הקהילות לפני השלטון ומגוון נושאים דתיים. הרב קיפניס פעל לקבל את אישור השלטון להחלטות הוועידה על בסיס החוקה הסובייטית שקראה ל"הפרדת הדת מהמדינה" והותיר את ניהול ענייני הדת על ידי הרבנים, אך השלטונות לעולם לא אישרו את ההחלטות.[2]
עלייתו לארץ ישראל
בשנת 1933 עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק והרבנות הראשית והתיישב בירושלים. באותה תקופה, לאחר עליית הנאצים לשלטון, החלה עלייה של יהודים מאירופה לארץ ישראל, ובהם רבנים שכיהנו ברבנות בקהילות באירופה והגיעו ארצה בחוסר כל. הרב הראשי יצחק אייזיק הרצוג והרב איסר זלמן מלצר יזמו את הקמת "התאחדות הרבנים פליטי רוסיא". הם שימשו נשיאי הארגון והרב קיפניס שימש מנהלו והרוח החיה שלו, לצדם של הרב מרדכי סנדר קופשטיין והרב יהושע צימבליסט ("ר' יהושע מהורודנה"), ששימש נשיא הכבוד של הארגון. הארגון נחלץ לסייע לרבנים בתמיכה חודשית קבועה ובסיוע בתחומים שונים. עם הזמן, כאשר הגיעו רבנים מכל מדינות אירופה, שונה שם הארגון ל"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות".
לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1945, יזמה התאחדות הרבנים את הקמת שיכון הרבנים לרבנים שהוגדרו 'פליטים'. הרב קיפניס פעל לרכישת השטח בשכונת רוממה (כיום רחוב תורה מציון, מאחורי מתחם התחנה המרכזית, שאז שימש כמושב זקנים) והקים עליו את השיכון שבו התגוררו עשרות רבנים יוצאי מדינות שונות באירופה. בירושלים כיהן כרב שכונת בתי הורנשטיין.
באותה תקופה הקים את מכון מפעל "אוצר הפוסקים", בראשות הרבנים הרצוג ומלצר. מטרת המכון הייתה להוציא סדרת ספרים שתכלול הפניות לכל ספרי השאלות והתשובות, ספרי הפסקים והספרות התורנית בכללה, שבהם יש התייחסות לכל אחד ואחד מסימני השולחן ערוך. הרעיון היה חלק מפעילות התאחדות הרבנים, מתוך מטרה לספק פרנסה בדרך כבוד לרבנים גדולי התורה שהגיעו מאירופה.[3]
הרב קיפניס עמד בראשות אוצר הפוסקים עשרות שנים. תחת ניהולו הוצב המכון בשורה הראשונה של המכונים התורניים הנחשבים.
בשנת 1965 זכה בפרס כבוד של פרס הרב קוק לספרות תורנית על ספרו.[4] בשנת 1976 זכה לאות יקיר ירושלים.[5]
משפחתו
היה נשוי לליפשה ולהם שלשה בנים ושלשה בנות. בנו מרדכי (- כסלו ה'תשס"ה) ניהל את מכון אוצר הפוסקים.
ספרו
- לקט שמואל - על מדרשי הזוהר (שלושה כרכים) תשי"ז, תשי"ט, תש"ך
קישורים לספריו
- לקט שמואל - מדרשי הזוהר על התורה - בראשית שמות, באתר היברובוקס
- לקט שמואל - מדרשי הזוהר על התורה - ויקרא במדבר דברים, באתר היברובוקס
- לקט שמואל - מדרשי הזוהר על נביאים, באתר היברובוקס
קישורים חיצוניים
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' שמואל קיפניס שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 116, באתר HebrewBooks
- נפה, הרב שמואל קיפניס בן ששים, הצופה, 10 בספטמבר 1943, עמ' 4
הערות שוליים
- ^ תמונת המשתתפים התפרסמה ב"תולדות תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית" עמוד צו. ובה נראים 101 משתתפים כולל נציגי השלטון.
- ^ ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק כ: "הועידה הקאראסטענית" עמודים פז-צו. אספת הרבנים בקורוסטן - תרפ"ז, באתר שטורם, מתוך: כפר חב"ד, גיליון 973 ואילך.
- ^ אודות מכון אוצר הפוסקים ראו: אוצר הפוסקים, ירושלים תשי"ד.
- ^ פרס הרב קוק יוענק ל-2 רבנים, דבר, 17 בספטמבר 1965
- ^ ארועי יום ירושלים נפתחו בהענקת תארים ליקירי העיר, דבר, 27 במאי 1976
