רבי שמואל יהודה ארוואץ
הרב נסים שמואל יהודה ארוואץ (מכונה: נשי"א; ה'תק"ס, 1800 - ה'תרכ"ד, 1864) היה שד"ר, דרשן, פוסק הלכה, ראש ישיבה ודיין בבית הדין הספרדי בירושלים.
קורותיו
נולד לאביו הרב רפאל בנימין בירושלים, בן למשפחה שמקורה מצפון אפריקה. התייתם מאביו בגיל צעיר, ורבי יצחק פרחי פרס עליו את חסותו, ולימים נשא את רבקה בתו.[1] עמד בראשות ישיבה בירושלים, מבין תלמידיו נמנו הרב אהרן עזריאל והרב אברהם אשכנזי והרב מתתיה אברהם צורמאני,[2] והרב רחמים שאלתיאל יעקב ניניו. בשנת תר"ט היה שד"ר בטורקיה.[3] בבית הדין בירושלים ישב יחד עם הרב חיים נסים אבולעפיה, והרב חיים דוד חזן.[4] נמנה עם מייסדי העדה המערבית בירושלים.[5] יש הטוענים שהחל משנת ה'תר"ך כיהן כאב בית הדין ורבה של ירושלים.[6]
משפחתו
ביתו רבקה נישאה לרב יוסף רפאל עוזיאל בזיווג ראשון, וחמשת הילדים שהולידה נפטרו בצעירותם.[7]
חיבוריו
- דרכי איש - דרשות, ירושלים תרל"ה.
- כף זכות - דרשות (בתוך: 'זכות הרבים' לרב יצחק פרחי) קושטא תקפ"ט.
- תשובות - מפוזרות בכתבי יד.
- חידושי המקראות - מפוזר בכתבי יד.
הערות שוליים
39586419שמואל יהודה ארוואץ