רבי שמואל אביגדור פייבלזון
 | |
| לידה |
14 בינואר 1859 ט' בשבט תרי"ט וויגובה |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 1924 (בגיל 65) י"ז בכסלו תרפ"ה ברלין |
| מקום קבורה | עדת ישראל |
| מקום פעילות | בייסוגלה, שווקשנה, אניקשט ופלונגיאן |
| תחומי עיסוק | רב |
| אב | רבי ברוך פייבלזון |
| אם | פייגה סתירא |
| חתימה |
 |
רבי שמואל אביגדור פייבלזון (ט' בשבט תרי"ט, 14 בינואר 1859 - י"ז בכסלו תרפ"ה, 14 בדצמבר 1924) כיהן כרב בליטא בבייסוגלה, שווקשנה (אנ'), אניקשט ופלונגיאן.
קורות חייו
נולד בווייגובה לרב ברוך ולפייגה סתירא פייבלזון. אמו הייתה בתו של הרב יצחק אייזיק בנו של רבי אליעזר מקלם. הוריו וחינוכם מתוארים בספר "נצח ישראל"[1]. אחיו היו רבי ישראל בנדט פייבלזון, רבה של בייסוגלה ושוקיאן, ורבי אליהו מאיר פייבלזון, רבה של קופישוק.
החל להתפרסם כבר בצעירותו כחריף ובעל זיכרון נדיר. למד במשך תקופה אצל רבי יעקב יוסף חריף בווילון ולאחר מכן ביורבורג[2], בגיל 15 למד אצל רבי אליעזר גורדון ששימש אז כאב"ד בקלם. נישא לגוטא לאה בת רבי אברהם יצחק גרושקין שכיהן כאב"ד בביסוגלה.
לאחר נישואיו למד בכולל הפרושים שהיה בניהולו של רבי יצחק בלאזר יחד עם רבי חיים רבינוביץ ועוד. כמו כן למד יחד עם אחיו רבי אליהו מאיר בכולל בסלבודקה. על דרך לימודם סיפרו שהאחים העילוים מווייגובה לומדים שמונים דפים ביום בבקיאות ודף אחד בחודש בחריפות. בשנת תרמ"ד למד בביאלסטוק בחברותא יחד עם רבי מאיר שמחה הכהן. בנו רבי ברוך משה סיפר שרבי מאיר שמחה התבטא בפניו ש"הלוא הוא "הגדול" באמת, שכל עמוק וחריף כמותו עוד לא ראיתי".
בתרמ"ה החל לכהן כרב בבייסוגלה, על מקומו של חמיו רבי אברהם יצחק גרושקין[3]. לאחר עשר שנים עבר לכהן כרב בשווקשנה למשך שבע שנים.
בשנת תרס"א מונה לרב באניקשט. בתקופה זו נלחם בתנועת הבונד שפעלה באותה תקופה באניקשט וסחפה אחריה יהודים רבים. בשנת תרס"ו עבר לכהן כרב בעיר פלונגיאן עד לפטירתו.
לאחר שחלה בסכרת שהה למשך תקופות ארוכות בברלין לצורף רפואתו, ושם נפטר בי"ז בכסלו תרפ"ה. נקבר בבית הקברות עדת ישראל בברלין[4]. חתנו רבי לוי צבי שפיץ מילא את מקומו כרבה של פלונגיאן[5].
השאיר אחריו כתבי יד רבים על הש"ס והשולחן ערוך, אך היות ונכתבו בקיצור וברמזים הם לא הודפסו[6], מלבד מאמר אחד בעניין ברית מילה אשר פרסם בחייו בירחון תבונה תרפ"ג[7].
משפחתו
לרבי שמואל היו 4 בנים ו-2 בנות מביניהם:
- בנו רבי ברוך משה, משנת תרפ"ב כיהן כרב בבייסגולה, ומשנת תרצ"ח במונסי שבניו יורק[8].
- חתנו רבי לוי צבי שפיץ, רבן של ווארנא, פלוניגאן ובטאווריג שבליטא. נספה בשואה בתש"א.
- גיסו רבי שלמה יעקב שיין, רב בציטואן ובבלאצקווא, מחבר שו"ת אבני שיש, נפטר בכ"ז באייר תרצ"ד[9].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ של אחיו רבי אליהו מאיר
- ^ פרידמאן, אליעזר אליהו בן בנימין, ספר הזכרונות, פרק שישי - ישיבת ווילאן, תרפ"ו - תרפ"ז. עמוד 87, 96
- ^ ספר קהילה, יהדות ליטא - ג, עמוד 292
- ^ הרב וויינברג, יחיאל יעקב בן משה, לפרקים <מהדורה חדשה> - ב, עמוד 6
- ^ קובץ שערי ציון, שנה ה, עמוד יז
- ^ מכון ירושלים - ירחון תורני, מוריה - רפג-רפה (שנה כד ז-ט), עמוד 73
- ^ תבונה Vol. 2 Teves 5683, לודז תרפג, באתר היברובוקס
- ^ פרידמן, נתן צבי, אוצר הרבנים, עמוד 89
- ^ קובץ, שערי ציון - שנה יד, עמוד מו