רבי שלמה לבית הלוי
ערך זה עוסק ברב, ראש ישיבה ודרשן בסלוניקי במאה ה-15. אם התכוונתם לנכדו, בעל שו"ת מהר"ש לבית הלוי, ראו | לידה |
1532 ה'רצ"ב  סלוניקי, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
1600 (בגיל 68 בערך) ה'ש"ס סלוניקי |
| מקום פעילות |
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבה, דיין, פוסק הלכה, דרשן |
| תפקידים נוספים | מביא לבית הדפוס |
| רבותיו | רבי יוסף בן לב |
| תלמידיו | חתנו רבי אהרן ששון; בנו רבי יצחק לבית הלוי |
| בני דורו | רבי שמואל די מדינה; רבי שלמה הכהן (מהרש"ך); רבי אברהם סירלאו |
| חיבוריו | "לחם שלמה"; "חשק שלמה"; "דברי שלמה"; "לב אבות" |
רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - ה'ש"ס, 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.
תולדות חייו
נולד בסלוניקי בשנת ה'רצ"ב (1531-1532)[1] לאביו רבי יצחק הלוי, תלמיד חכם עשיר, בנו של הרופא שלמה לבית הלוי, ממגורשי פורטוגל. רכש השכלה תורנית בישיבתו של רבי יוסף בן לב, והגיה את החלק הראשון של תשובותיו. למד גם מפי הרב אהרן עפיא. כמו כן, השתלם בדקדוק ובפילוסופיה יוונית וערבית ובקבלה. בהיותו כבן עשרים כבר השתתף בדיון הלכתי אודות מנהג יהודי סיציליה בעניין סרכת הריאה, ופסקו קיבל את אישורו של רבי יוסף קארו[2]. לפרנסתו עסק בהכנת ספרים לדפוס. בשנת ה'שכ"ח נבחר לרבה של סקופיה, ולאחר כשלוש שנים שב לסלוניקי, והיה דרשן בקהילות השונות בעיר, וקהל רב נאסף לשמוע את דרשותיו. הוא החל לתפוס מקום של כבוד בקרב חכמי סלוניקי, וכבר משנת ה'ש"ל נמצא חתום על תקנות העיר לצד רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם). עם שובו לסלוניקי נבחר לכהן כרב בקהילת פרובנס, ובשנת ה'של"ג, עם מותו של הרב אברהם סירלאו, קיבלו את רבנותו גם בני קהל אבורא. בשנת ה'שנ"ג פרש מתפקידו בשל חולשתו.
משפחתו
לרבי שלמה נולדו שני בנים ובת:
- רבי יצחק - ראש ישיבה בסלוניקי. נפטר בחיי אביו בשנת ה'שנ"ו. בנו רבי שלמה (בעל שו"ת "מהר"ש לבית הלוי") מילא את מקומו.
- רבי יוסף
- בתו נישאה לרבי אהרן ששון, בעל שו"ת "תורת אמת".
ספריו
- דברי שלמה - דרשות. ונציה, ה'שנ"ו.
- לב אבות - פירוש על מסכת אבות. סלוניקי, ה'שכ"ה.
- לחם שלמה - פירוש על אגדות הש"ס. ונציה, ה'שנ"ו.
- חשק שלמה - פירוש לספר ישעיה. סלוניקי, ה'ש"ס.
- כתב שירים, שחלקם הודפסו בספריו ובבמות נוספות[3].
כמו כן, חיבר תשובות הלכתיות, פירוש דרשני על רוב המקרא, חידושים על סוגיות הש"ס "ספר המופת לאריסטו" וחיבורים מדעיים, אך הם לא הודפסו.
לקריאה נוספת
- שלמה אברהם רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה, חלק ב, סופיה ה'תרצ"ח, עמ' 108–110.
- יוסף הקר, היאוש מן הגאולה והתקווה המשיחית בכתבי ר' שלמה לבית הלוי משאלוניקי, תרביץ שנה 39 חוברת 2, טבת ה'תש"ל, עמ' 195–213.
- יוסף הקר, ישראל בגויים בתיאורו של ר' שלמה לבית הלוי משאלוניקי, ציון שנה לד ה'תשכ"ט, עמ' 43–89.
- אברהם מאיר הברמן, קינות על חכמי שאלוניקי מרבי שלמה לבית הלוי ומהמשורר סעדיה לונגו, ספונות כרך סט-פ, עמ' ע-פ.
הערות שוליים
- ^ הקדמתו ל"חשק שלמה"
- ^ שלמה אברהם רוזאניס, לקורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, חלק שני פרק ד עמ 108
- ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט חחק ד, עמ' 475
