רבי שלמה לבית הלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי
לידה 1532
ה'רצ"ב
האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1600 (בגיל 68 בערך)
ה'ש"ס
סלוניקי
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק ראש ישיבה, דיין, פוסק הלכה, דרשן
תפקידים מביא לבית הדפוס
רבותיו רבי יוסף בן לב
תלמידיו חתנו רבי אהרן ששון; בנו רבי יצחק לבית הלוי
בני דורו רבי שמואל די מדינה; רבי שלמה הכהן (מהרש"ך); רבי אברהם סירלאו
חיבוריו "לחם שלמה"; "חשק שלמה"; "דברי שלמה"; "לב אבות"

רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - ה'ש"ס, 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.

תולדות חייו

נולד בסלוניקי בשנת ה'רצ"ב (1531-1532)[1] לאביו רבי יצחק הלוי, תלמיד חכם עשיר, בנו של הרופא שלמה לבית הלוי, ממגורשי פורטוגל. רכש השכלה תורנית בישיבתו של רבי יוסף בן לב, והגיה את החלק הראשון של תשובותיו. למד גם מפי הרב אהרן עפיא. כמו כן, השתלם בדקדוק ובפילוסופיה יוונית וערבית ובקבלה. בהיותו כבן עשרים כבר השתתף בדיון הלכתי אודות מנהג יהודי סיציליה בעניין סרכת הריאה, ופסקו קיבל את אישורו של רבי יוסף קארו[2]. לפרנסתו עסק בהכנת ספרים לדפוס. בשנת ה'שכ"ח נבחר לרבה של סקופיה, ולאחר כשלוש שנים שב לסלוניקי, והיה דרשן בקהילות השונות בעיר, וקהל רב נאסף לשמוע את דרשותיו. הוא החל לתפוס מקום של כבוד בקרב חכמי סלוניקי, וכבר משנת ה'ש"ל נמצא חתום על תקנות העיר לצד רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם). עם שובו לסלוניקי נבחר לכהן כרב בקהילת פרובנס, ובשנת ה'של"ג, עם מותו של הרב אברהם סירלאו, קיבלו את רבנותו גם בני קהל אבורא. בשנת ה'שנ"ג פרש מתפקידו בשל חולשתו.

נפטר בשנת ה'ש"ס (1600).

משפחתו

לרבי שלמה נולדו שני בנים ובת:

  • רבי יצחק - ראש ישיבה בסלוניקי. נפטר בחיי אביו בשנת ה'שנ"ו. בנו רבי שלמה (בעל שו"ת "מהר"ש לבית הלוי") מילא את מקומו.
  • רבי יוסף
  • בתו נישאה לרבי אהרן ששון, בעל שו"ת "תורת אמת".

ספריו

כמו כן, חיבר תשובות הלכתיות, פירוש דרשני על רוב המקרא, חידושים על סוגיות הש"ס "ספר המופת לאריסטו" וחיבורים מדעיים, אך הם לא הודפסו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. הקדמתו ל"חשק שלמה"
  2. שלמה אברהם רוזאניס, לקורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, חלק שני פרק ד עמ 108
  3. ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט חחק ד, עמ' 475
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0