רבי שבתי דון יחיא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| לידה |
1817 ה'תקע"ז |
|---|---|
| פטירה |
1907 (בגיל 90 בערך) ה'תרס"ז |
| השתייכות | רבנים אשכנזים, רבני מזרח אירופה. |
| אב | חיים דון יחיא |
רבי שבתי דון יחיא (ה'תקע"ז 1817 ה'תרס"ז 1907) היה רבה של דריסא, בן למשפחת דון יחיא.
ביוגרפיה
נולד לרבי חיים דון יחיא, מצאצאי רבי ברוך דון יחיא רבה של דיסנא ומקורבי הגר"א.
נשא לביתו של רבי יצחק ציוני גאב"ד לוצין, לאחר חתונתו מונה לרב העיר דריסא שבפלך וילנא. תשובותיו בהלכה הודפסו במספר ספרי שו"ת. היה מגדולי תלמידי רבי מנחם מנדל שניאורסון מחבר הספר "צמח צדק", והיה נוהג לנסוע אליו ללובביץ'.
על פי המסופר הוא היה נוהג מדי שנה לסיים את הש"ס, נכדו שבתי דון-יחייא תיאר את מאורע הסיום כך:"אנשי־עירו, בידעם את יום־המיועד ל״סיום׳, היו מתאספים סביב חלונו, להתבונן במחזה־הנהדר הזה: איך רבם הישיש כשפניו...משולהבים מרוב גיל ומשפטים תלמודיים מושרים כפיו, מכרכר בהתלהבות עצומה על פני־החדר..."[1].
נפטר בשנת ה'תרס"ז (1907), את תפקידו ברבנות מילא בנו רבי חיים דון יחיא.
משפחתו
- בנו, רבי אליעזר דון יחיא - רב העיר לוצין.
- בנו, רבי חיים דון יחיא - רבה של הערים, הודישיץ, ויז'ון, שקלוב ודריסא.
- בנו, רבי מנחם מענדל דון יחיא - רב העיר קופוסט.
לקריאה נוספת
- שמואל ב., מאורי ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ שבתי דון יחיא, רבי אליעזר דון יחיא, עמ' י"א.
