רבי נסים כדורי חזן
 | |
| לידה |
1891 ה'תרנ"א בגדאד, עיראק |
|---|---|
| פטירה |
1972 (בגיל 81 בערך) ה'תשל"ב |
הרב נסים עזרא כדורי חזן (1891–1972) היה מגדולי רבני בבל ומגדולי מורי ההוראה בדורו.
ביוגרפיה
נולד בבגדד בשנת 1891 (ה'תרנ"א) לסילמאן ודינה כדורי. כשהתבגר נישא לרבנית רג'ינה בת סאלם ופרחה, ויחד נולדו להם ארבעה ילדים. לאחר פטירתה בטרם עת של אשתו רג'ינה, נישא בשנית לתפחה בת יחזקאל ולולו. חי ופעל בבגדד ברוב שנות חייו, ושימש כראש רבני בבל, והסמכות התורנית העליונה.
חייו בישראל
עלה לישראל בשנת 1951 וגר בירושלים בשכונת מקור ברוך. נפטר בשנת ה'תשל"ב (1972) ונקבר בהר המנוחות בירושלים.
עמד בראש מניין הנץ החמה בבית הכנסת "אוהל רחל". גם בירושלים הוכר כגדול וזקן רבני בבל. הרב מרדכי אליהו היה אומר עליו בשם זקני חכמי בבל שרבנו נסים כדורי היה "שני לרבנו הבן איש חי"[1]. הרב אליהו נהג להביא הלכות וסיפורים ממנו בשיעוריו.
לימודיו ופסיקותיו
בצעירותו החל את לימודיו בישיבת "חכם יצחק", שבראשה עמד הרב יצחק ששון. בישיבה זו למדו גם הרב שמעון אגסי, הרב דוד סופר והרב יחזקאל עזרא אליה. הם היו מבוגרים ממנו והוא למד מהם ואתם. יצק מים על ידיו של הרב שלמה לנייאדו. עם מעבר הישיבה החל ללמוד בישיבת "מאיר אליהו". בישיבה זו החזיק במפתח חדר הספרים ושם "התבודד והסתגר בארבע אמות של הלכה מסובב בחומה של ספרים"[2]. שם התעמק בתלמוד ומפרשיו ובמיוחד בספרי הפוסקים ושו"ת והיה בקיא מאד בהם. לכן התפרסם כאחד מגדולי הרבנים ומורי ההוראה בתקופתו. רבים שיחרו לפיתחו כדי לשמוע ממנו דבר הלכה וכדי לקבל תשובות לשאלותיהם בנושאי הלכה. כמו כן ביקשו ממנו לבחון את הילדים (ראו בהמשך הסיפור לגבי הרב עובדיה יוסף). והא נהג לעודד אותם להמשיך לשקוד על לימודיהם. לאחר מכן למד בבית המדרש החשוב "בית זליכה". שם נהג ללמוד כל יום ארבע שעות עם ידידו הרב סלמאן מוצפי תלמוד בבלי עם ראשונים. בבית מדרש זה בחן יחד עם הרב סלמאן חוגי עבודי[3] את הנער עובדיה יוסף לבקשת אביו. הם התרשמו ממנו ואמרו לאביו, שבנו עתיד להיות פוסק הלכה.
הרב נסים כדורי דיקדק במצוות ופסק לחומרה. לאור הוויכוח בישראל על השימוש בחשמל בשבת, לאחר בדיקה מעמיקה של כל הפרטים הטכניים וההלכתיים של אופן השימוש בחשמל, יחד עם ידידו הרב סלמאן מוצפי, אסרו את השימוש בחשמל בשבת.
הרב נסים כדורי חזן עסק יום יום בכתבי האר"י ובתורת הנסתר. התמיד בלימודיו עד יומו האחרון. השאיר אחריו הגהות והערות על ספרי הקבלה, אותם למד, והן התפרסמו לאחר מותו.
פסיקותיו ויחסו לתורת הרב יוסף חיים
חיבב מאד את תורת הרב יוסף חיים מבגדאד (קרא לאחד מבניו על שמו). הקדיש זמן רב ללימוד תורתו ולא סטה מדבריו כמלוא הנימה, הן בהיותו בבבל והן בישראל. בנושא אבדן כתבי יד של הרב יוסף חיים של ההלכות על ויקרא, במדבר ודברים - סיפר הרב נסים שהרב יוסף חיים שלח את כתבי היד בספינה כדי להוציאם לאור, וחלקם נפל לים, עקב פשיטת פיראטים.
הרב נסים כדורי חזן הזכיר את הרב יוסף חיים[4] בגילוי דעת לבני בבל שעלו לישראל, ובו הזהיר בנושאי צניעות, טהרת המשפחה ושבת. בין היתר כתב שבבבל בתקופת הרב יוסף חיים, כולם היו כשרים "כל פירצה היה עומד מיד לתקנה, והיה מגן על הדור כולו, ועכשיו היינו יתומים ומי יגן ומי יציל אותנו.."
יצירתו
- מעשה ניסים (תשל"ה)
- חובת הארץ (תשי"ד)
- לוח עולמי (תשט"ו)
לאחר שעלה לארץ וראה את אי ההקפדה על השמירה על מצוות הארץ, כתב קונטרס "חובת הארץ" על מצוות הארץ. הספר נכתב בשפה ברורה, כדי שיהיה נהיר לכל. בשנת תשט"ו כתב את "לוח עולמי" בו קבע בין היתר את זמן עלות השחר. הלוח התקבל והוא בשימוש עד היום.
לקריאה נוספת
יעקב משה הלל, בן איש חי, מרכז שלום לעם, ירושלים.
