רבי נחום אש
רבי נחום אַש (י"ב בשבט תרי"ח - כ"א באייר תרצ"ו) היה רבה הראשי ואב"ד של העיירה צ'נסטוחובה שבדרום מערב פולין ומחבר ספרי דרוש והלכה.
ביוגרפיה
נולד בוישוגרוד שבמחוז פלוצק, לרב דוד צבי אש, שהיה מופלג בתורה, מחסידי קוצק.[1] עוד בנערותו התפרסם כעילוי, בעל זיכרון מופלא. למד בקולו בישיבת רבי אביגדור לייבוש לוונטל רבה של קולו. למד לימודי חול. בן 18 נשא לאישה את בת הרב שמשון אורנשטיין, אב"ד אוזרקוב. נסמך להוראה על ידי חותנו, והרב חיים אלעזר וקס מקאליש.
בשנת תרמ"ט נתמנה לרב בעיר נשיאווה שבפלך ורשה, ובשנת תרנ"ד עבר לכהן כרב בצ'נסטוחובה, שבה שימש עד יומו האחרון, 43 שנים. בכהונתו פרחה הקהילה היהודית בעיר. יסד "חדר" מיוחד עבור יתומים עניים, מלבד החדר שהיה כבר קיים בעיר.[2] פרק חשוב בחייו תפסה המערכה שניהל סביב שאלת השחיטה היהודית בפולין, עליה קמו עוררין מבין הצירים האנטישמיים בפולין, והוא לעומתם פתח בפעולת הסברה נמרצת, ואף הדפיס קונטרס בשפה הפולנית בענין זה.[3]
בצעירותו כתב חיבור הגהות על הרמב"ם בשם "ציוני מהר"נ"[4]. משום שהיה עוד צעיר לימים, נמסרו הגהות אלו לדפוס על ידי חותנו והודפסו במהדורת הרמב"ם של הוצאת ארגלברנד וגולדמן, וורשה ה'תרמ"א.[5]
היה חובב ציון ופעיל בתנועת המזרחי מראשית ימיה. ראש ועד קרן היסוד בעירו.
היה ידוע כנואם וכן פרסם מאמרים בעיתונות בנושאי השעה. בתרנ"ט פרסם מאמר נגד "המתחדשים".[6]
גיסו היה רבי מאיר חנוך ישעיביץ, דיין ומו"צ בצ'נסטחוב, ולאחר מכן רב בנוה שאנן (תל אביב), מחבר הספרים "אור המאיר" על מדרש רבה, "עיגול דרב נחשון גאון", "מאור חדש".
אחד מבניו היה רבי שמואל יוסף אש מאוזרקוב.
נפטר בכ"א באייר ה'תרצ"ו. לרגל יום השלושים לפטירתו פורסם קונטרס לזכרו בשם "אבל נחום", צנסטחוב, ה'תרצ"ו. גיסו רבי משה הלטר פרסם הספד שנשא עליו ביום השלושים בשם "אראלים ומצוקים", פיוטרקוב ה'תרצ"ו.
עוד פרסומים
- "קול תרועה" - הספד על רבי יצחק מאיר יוסטמן (בנו של בעל שפתי צדיק), פיעטרקוב תר"פ
- א טרייסט ווארט פאר׳ן יודישען פאלק ("דברי נחמה"), צ'נסטוכוב, תרפ"ד
- אונזער פליכט אין די טעג פון נוט
- כוס נחומים - מאמרים בשאלות הזמן, צ'נסטוכוב תרצ"ג, באתר היברובוקס.
- עולת שבת - דרוש ביידיש לרגל שבעים שנה לבית הכנסת "אהל יעקב", צ'נסטוכוב תרצ"ד
- זכרון מלך (מאמרים על הרמב"ם וספריו), לרגל יובל ה-800 להולדתו של הרמב"ם, פיעטרקוב, תרצ"ה
לקריאה נוספת
- ספר צ'נסטוחוב (עמ' 646-643; 609-614), ירושלים תשכ"ז
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' נחום עש אבד"ק טשענסטחאוו, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 43, באתר HebrewBooks
- שערי ציון - שנה טז, גליון טבת-אייר, ירושלים תרצ"ו, עמ' מו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- שמואל נח גוטליב, טשענסטכאוו: הרב ר' נחום אש, ערכו בלקסיקון אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 88, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ רבי שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק ה'תרע"ב, עמ' 88
- ^ רבי משה הלטר, נופך משלי, פיוטרקוב ה'תרפ"ה, עמ' 192; רבי שמואל נח גוטליב, אהלי שם, פינסק ה'תרע"ב, עמ' 88
- ^ רבי שמחה עלברג (עורך), אבדות גדולות, הפרדס, שנה י', חוברת ג', ניו יורק תרצ"ו, עמ' 20, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראשי התיבות של שמו: מהרב רבי נחום. כך גם סיים את ההגהות במילים "ואתה ה' הושיע נא", כשהמלה נא הכתובה באותיות גדולות באה לרמז את שמו נחום אש. כפי שהיה רגיל לחתום בראשי תיבות אלו.
- ^ רבי ישכר תמר, עלי תמר - נזיקין, תל אביב ה'תשמ"ג, עמ' קנ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ הפסגה, וילנא ה'תרנ"ט, חלק ה' עמ' 45