רבי משה גינז-שלזינגר

רבי משה גינז (ה'תרכ"ב^[1] - ו' באדר ב' ה'תרפ"ה) היה רב בקרסטיר, ומחבר ספר החוט המשולש.

קורות חייו

נולד בכפר אבראהאם שבצפון מזרח הונגריה, כבן בכור לרבי אליעזר שמחה בונם גינז-שלזינגר^[2] נכדו של רבי שמחה בונים אייגר אחי רבי עקיבא אייגר ורבה של מטרסדורף, ומצאצאי רבי מרדכי יפה בעל הלבושים^[3]. למד אצל אביו שהיה תלמיד חכם ובקי חכמת הדקדוק. מאוחר יותר אביו שלחו ללמוד אצל רבי אריה לייבוש ליפשיץ בסטנוב ובהמשך הוליכו בעצמו לפרשבורג ללמוד אצל בעל השבט סופר, והוסמך על ידו בתואר מורינו^[4]^[5]. רבי משה מייחס את מה שהשיג לאביו ובהספדו עליו אמר: ואם יפה כח הבן, הוא מכוח האב יקיר לי.

בשנת ה'תרמ"ג נשא את רחל בת הנגיד ר' אריה לייב וואלבערג בקרסטיר. למד אצל רב העיר רבי שמואל לוי ויינברג שהסמיכו להוראה, וכן ישב בבית דינו. בה'תרנ"ד עבר רבי שמואל לוי לנגרעשט, ורבי משה התמנה תחתיו כרב העיר. התפרסם במיוחד בעניני גיטין והיתר מאה רבנים, ובנושאים אלו נשלחו אליו שאלות מרחוק כולל מארה"ב.

רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר בהסכמתו על ספרו מכנהו ”הגאון הגדול סיני ועוקר הרים מופת הדור והדרו”. רבי ישעיה מקרסטיר, היה מכבדו מאוד והיה בא לשמוע את דרשותיו בשבת הגדול ובשבת שובה שארכו כשלש שעות. רבי משה נפטר בו’ אדר ב’ תרפ”ה, ונקבר בקרסטיר.

בנו רבי חיים אלטר גינז ממלא מקומו בקרסטיר, שנהרג בשואה.
לאה מינדל אשת רבי נתן נטע שטראסער מדאראג, בן רבי עקיבא הכהן שטראסער רבה של טוקאי, שנפטרה בחייו.

רבי משה היה כותב פורה. תשובות ומאמרים שלו הופיעו בקבצי תל תלפיות^[6], בוילקט יוסף^[7] ובהמאסף^[8], וכן היו לו כתבים רבים שנכתבו על דפים מזדמנים, בשל עניותו, וברובם אבדו. בנו הדפיס מתורתו בספר החוט המשולש על מסכת אבות.