רבי משה בן אברהם מגזע צבי
 | |
| שער ספרו 'תפארת למשה', דפוס ראשון תקל"ו | |
| מקום פעילות | בריסק, הורודנה |
|---|---|
| פטירה | י' באייר ה'תמ"א |
| תחומי עיסוק | רב, אב בית דין וראש ישיבה |
| רבותיו | סבו רבי העשיל מקרקא |
| חיבוריו | תפארת למשה |
| בת זוג | נחמה בת רבי בנימין מירליש פרנקיל מברלין |
| אב | רבי אברהם מגזע צבי |
רבי משה בן אברהם מגזע צבי ( ? - י' באייר ה'תמ"א, 1681) נכדו ותלמידו של רבי העשיל מקרקא) היה מגדולי דורו, ראש ישיבה, רב ואב בית דין בהוראדנא (גרודנא). חידושיו יצאו לאור בספר 'תפארת למשה'.
קורות חייו
תאריך לידתו לא ידועה. אביו רבי אברהם מגזע צבי[1] היה אב"ד בנארול ונהרג על קידוש ה'. אמו היתה בתו של רבי העשיל מקרקא, וממנו קיבל תורתו. נשא את נחמה בתו של רבי בנימין מירליש פרנקיל מברלין[2].
כיהן כראש ישיבה בבריסק, ולאחר מכן כיהן כאב"ד וראש ישיבה בהורודנה עד לפטירתו.
רבי משה התלווה לסבו רבי העשיל במסעותיו אחרי פרעות ת"ח ות"ט, השתתף עמו בעיסוקו ענייני הציבור וההלכה והיה מבני ביתו ותלמידו המובהק. סבו התבטא עליו כי הוא 'מרא דתלמודא'. בשנת ה'תל"ט השתתף בישיבת ועד קהילות ליטא שנערכה בחומסק[3]. כמו כן, חתימתו מופיעה על פסקי דין בירידים שנערכו בסלץ, זבלודובה ולענטשנע.
בשנת ה'ת"מ הוזמן לכהן כר"מ בקרקוב. על ההזמנה חתמו כמה רבנים וביניהם דודו רבי ישכר בר בנו של רבי העשיל מקרקוב, אך רבי משה נפטר עוד לפני שהספיק לקבל את המשרה[4].
דרכו היתה לכתוב על גליונות הספרים את חידושיו והגהותיו[5] והם הודפסו על ידי נכדו רבי שלמה בן בנו רבי חיים בשנת ה'תקל"ו בספר 'תפארת למשה' על יורה דעה ואבן העזר, חידושיו והגהותיו על הש"ס והרא"ש הודפסו בש"ס וילנא. חידושים נוספים משמו הודפסו בספרים של מחברי דורו. בספרייתו של רבי דוד אופנהיים (כיום באוניברסיטת אוקספורד) מצויים תשובות נוספות של רבי משה על יורה דעה וחושן משפט.
הנודע ביהודה בהסכמה לספרו כותב עליו: ”נתגדל על ברכו זקנו ונעשה אביר שבאבירים עד שנעשה ממש יחיד בדורו”. פסקיו מצוטטים רבות בהגהות רבי עקיבא איגר ובפתחי תשובה.
נפטר בי' באייר ה'תמ"א. אלמנתו נחמה ייחדה סכום כסף גדול להקמת בית מדרש ללומדי תורה שהוקם בשנת ה'תנ"א בהוורודנה. רבי אריה לייב הלוי אפשטיין בעל הפרדס היה בין לומדי הבית מדרש ובהמשך אף לימד בו.[6]
צאצאיו
- בתו שרה חיה נשאה לרבי ברוך כהנא-רפפורט, כיהן ברבנות מינסק, ווילנא, פיורדא והוראדנא[7].
לקריאה נוספת
- רבי דוד הלחמי, חכמי ישראל - א, רבי משה ברבי אברהם מגזע צבי, עמוד פו - פז.
קישורים חיצוניים
- תפארת למשה, ברלין, תקל"ו., באתר היברובוקס
- תפארת למשה, (מהדורה חדשה) ירושלים תשמ"ט, באתר היברובוקס
- תפארת למשה, בני ברק תשס"ח, באתר אוצר החכמה
- מידע על רבי משה בן אברהם מגזע צבי בקטלוג הספרייה הלאומית
- קברו באתר אהלי צדיקים
הערות שוליים
- ^ שם המשפחה הוא על שם הייחוס לרבי צבי העלמאן (אחי רבי בצאלאל אבי המהר"ל מפראג)
- ^ סביו של רבי דוד פרנקל בעל "קרבן העדה". רבי צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, עמוד 178
- ^ ספר קהילה, יהדות ליטא - ג, ר' משה ב"ר אברהם, עמוד 70
- ^ רבי צבי הירש הורוביץ, לתולדות הקהילות בפולין, עמוד 46. יש גרסאות שרבי משה סירב לכתב ההזמנה מפני כבודו של דודו רבי שאול (שמונה לבסוף לאב"ד בה'תס"א). הלוי שאול, בנין שאול, תולדות רבנו והליכותיו בקודש, עמוד קג.
- ^ רבי דוד צבי הילמן, צפונות - ז (שנה ב ג), 'תפארת למשה על חושן משפט, עמוד עא
- ^ משה צינוביץ, אישים וקהילות, הישוב היהודי בגרודנה (הורדנה), עמוד 382
- ^ מאסף תורני, ישורון - מא, תולדות בעל שו"ת שב יעקב בהערה 83, עמוד תתסה