רבי מרדכי רוזנבלט מאושמינה
 | |
| לידה | תקצ"ז |
|---|---|
| פטירה | כ"ה באדר א' תרע"ו (בגיל 79 בערך) |
| מקום פעילות | בוטן, קורליץ, אושמינה וסלונים |
| השתייכות | רבני ליטא |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, קבלה, מופתים |
| רבותיו | הרב פנחס מיכאל גרויסלייט מאנטופול |
| תלמידיו | הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה |
| חיבוריו | "הדרת מרדכי" |
רבי מרדכי וייצל רוזנבלט (ג' באייר תקצ"ז, 1836 - י"ב באדר א' תרע"ו, 1916) ידוע כרבי מרדכי מאושמינה על שם העיר אושמינה הסמוכה לוילנה שבה כיהן כרב.
ביוגרפיה
רבי מרדכי נולד באנטופול (אז בפולין והיום ברוסיה הלבנה) לאביו ר' אברהם מנחם מנדל שהתפרנס מטחינת חיטים[1]. היה מתלמידי רבי פנחס מיכאל גרויסלייט, רבה של אנטופול, ושל רבי יצחק הירש שהיה בהמשך רבה של סמיאטיץ' שהסמיכו בהיותו בגיל 14. בצעירותו למד בישיבה בפינסק שהקימו רבי שמואל אביגדור תוספאה ורבה של פינסק, המקובל רבי מרדכי זקהיים[2].
נשא את אשתו חיה בת ר' שמעון וועלויל מעשירי העיירה. ובזיווג שני את בתו של העשיר ר' אברהם גרינברג מסלונים.
היה ידוע כמקובל וכבעל מופת ליטאי, שמאות יהודים ושאינם יהודים נהרו לקבל את ברכתו. תמונתו התנוססה בבתים רבים ברחבי ליטא. בקרב הליטאים זלזלו בתופעת המופתים המוכרת מחוגי תנועת החסידות, משום כך, הדמות של בעל המופתים הליטאי, ר' מרדכי מאושמינה, היא תופעה מיוחדת במינה.
פעילות ציבורית
בשש שנותיו האחרונות באנטופול כיהן כדיין. לאחר מכן בשנת תר"ל עבר לכהן במשרת הרבנות הראשונה שלו בעיירה בוטן משנת תר"ל בה יסד ישיבה, ובשל משכורתו הדלה שקיבל בעיירה הקטנה נתנה לו הקהילה מונופול על מכירת שמרים בה התעסקה אשתו. משם עבר בתרמ"ז לשמש כראב"ד קורליץ למלא מקום רבי אליהו ברוך קמאי. בשל הנהירה של ההמונים אליו נאלצו להעמיד שומרים למנוע את הבאים, ואף לפרסם על כך. באושמינה, שעל שמה התפרסם, החל לכהן כרב בתרנ"א. בשנותיו האחרונות בתרס"ה נבחר למשרת ראב"ד סלונים.
חלק מפסקיו וחידושי ההלכה שלו נדפסו בשנת תרנ"ט על ידי תלמידו, הרב יהודה אידל ציזלינג מאושמינה, בספר הדרת מרדכי - חילוקים ופלפולים שדרש בסיומי משניות ומסכתות בתלמוד.
על קברו נכתב: "פה נטמן ארון הקודש הרב האמיתי שר התורה ואוצר היראה מרן ומאורן של ישראל...".
משפחתו
לרבי מרדכי היו שני בנים ושלוש בנות משתי נשותיו:
- הרב אשר, כיהן כרבה של דרוהיטשין הסמוכה לפינסק, נספה עם משפחתו בשואה.
- שרה נישאה לרב אברהם יעקב ברוק, שהיה רב בבוטן ופוסק הלכה מפורסם בפלך גרודנו כולו. בתם נישאה לסופר והביבליוגרף, חייקל לונסקי, שכתב את הביוגרפיה הראשונה של הרב רוזנבלט. משפחת לונסקי נספתה בשואה.
- עכסה נישאה לאליהו דוד אפשטיין, אחיו של הרב משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת חברון. בנם הרב יעקב אפשטיין, חניך הישיבות סלובודקה וסלוצק, היה רב העיירה שובט בלטביה, ונספה עם אשתו וששת בניהם בשואה.
- טויבא נישאה לרב יהודה בורשטיין, ששימש רב בגודליאבה שליד סובאלק. בני הזוג היגרו לארצות הברית והשתקעו במסצ'וסטס.
- זיידל, בן הזקונים ומחבר קונטרס ההספד "אבל עם" על הרב רוזנבלט, התגורר בסלונים ונספה אף הוא עם משפחתו בשואה.
"איגרת החלום"
ר' מרדכי שלח בכ"ח בשבט תרמ"א, כשהיה רב בבוטן, מכתב לרב פנחס מיכאל גרויסלייט על סדרת חלומות ובהם נגלה אליו מהר"י בן לב ואומר לו שהוא מצאצאיו של האדם שסטר לו ברחוב לעיני כל על שיצא חייב בדין לפניו, ועליו לתקן את נשמתו של אותו אחד בלימוד ושינון של הספר שו"ת מהר"י בן לב עד שידע אותו על בוריו. וכן הוסיף מהר"י בן לב לומר שאת הספר הוא חייב לקנות רק מהרב של אנטופול (ר' פנחס מיכאל) כי יש עליו תביעה בשמים מדוע לא הוציא לאור את פירושיו על מסכתות מעילה ותמורה שהחל להכין לדפוס, ובכסף שיקבל עבור 'שו"ת מהר"י בן לב' ידפיס אותם, והוא זכה להיות השליח להודיע לרב של אנטופול כי שימשו בצעירותו. בסוף המכתב ר' מרדכי מבקש בתחינה מר' פנחס מיכאל לשלוח לו בדחיפות את 'שו"ת מהר"י בן לב' כי זוגתו חלתה ונמצאת בסכנה ומהר"י בן אמר לו בשבוע שעבר בחלום האחרון שזה בגלל שלא הזדרז לקנות את הספר.
כארבע שנים לאחר המכתב הדפיס ר' פנחס מיכאל את פירושיו למסכתות אלו בשם "לקט הקוצרים" מסביב לדברי התלמוד שבא להשלים את פירוש רש"י עד כמה שאפשר, כפי שהוציא לאור למסכת נזיר בתרכ"ז.
אגרת החלום הודפסה כנספח בספר 'דרשות הרפ"ם' של ר' פנחס מיכאל (ראו בערכו ב"לקריאה נוספת" ו"חיבוריו" וכן ראו שם בקישורים החיצוניים לגבי "איגרת החלום").
| תקופת חייו של רבי מרדכי רוזנבלט מאושמינה על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת
- הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, כרך ג, עמוד 939 באוצר החכמה
- בן ציון ח' איילון (עורך), אנטופול (אנטיפאליע) - ספר זיכרון, "ארגון יוצאי אנטופול בישראל ובאמריקה", תל אביב תשל"ב, עמודות 72-59[3]
- עקיבא בן עזרא, ר' מרדכי'לי מסלונים זצ"ל, תל אביב תשי"ח
- שלמה קוק, מה לבעל מופת בליטא, מוסף חג (סוכות תש"ע), קו עיתונות דתית
- יוסף ויכלדר, החטא ותקונו, המבשר תורני, פרשת וישלח תשע"ד
- רבי מרדכי וייצל רוזנבלט באתר אישי ישראל
- הגה"ק רבי מרדכי ווייצעל מסלונים, בעלון עלים לתרופה, חלק ראשון בגליון תר"ט - ויקהל תשס"ח, וחלק שני בגליון תר"י - פקודי.
קישורים חיצוניים
- חיים חייקל לונסקי (נכדו), תולדות הגאון הצדיק מרן רבי מרדכי וויצעל מאשמינא, וילנה תרע"ז, 1917 (בעמ' 3 רישום מרשים של פניו), באתר אוצר החכמה
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' מרדכי ראזינבלאט, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמודים 46–47, באתר HebrewBooks
- 'רוזנבלט (וייצל), ר' מרדכי ב"ר מנחם', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 94 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1292).
- הרב ר' מרדכי בהרב המופלג בתו"י ר' אברהם מנחם ז"ל ווייצעל, אהלי שם, באתר היברובוקס
- אתר צדיק כתמר
הערות שוליים
24641287מרדכי רוזנבלט מאושמינה