רבי מרדכי ברוך קרבאליו
| חיבוריו | תועפות ראם, מירא דכייא |
|---|---|
| פטירה | ח' בטבת ה'תקמ"ה |
| חתנים | יצחק אלחאייק |
| רב ראשי לקהילת גראנה | |
רבי מרדכי ברוך קרבאליו (או קאראווליו) (סביבות 1705–21 בדצמבר 1784, ח' בטבת ה'תקמ"ה) היה רב, מחבר תורני וסוחר מיהדות תוניסיה. רבה הראשי השני של קהילת יוצאי ליבורנו בתוניסיה.
ביוגרפיה
נולד בתוניס בסביבות 1705. לצד עיסוקו התורני הוא היה גם סוחר עשיר, אך בסוף ימיו איבד את עושרו. למד תורה מהרב יצחק לומברוזו, ועם פטירת רבו בשנת 1752, ירש את מקומו כרב הראשי של קהילת יוצאי ליבורנו בתוניסיה. הוא נהג ללמוד עם בנו, יצחק, מידי שבת בפירוש המזרחי על התורה, ולאחר מכן היה כותב את החידושים שעלו בלימודם. הוא שכל את בנו שנפטר בשנת ה'תקי"ט בגיל עשרים ושמונה, והותיר אחריו בן ובת. את החידושים הדפיס לזכרו בשם "ספר הזכרונות וחיי יצחק", הכולל חידושים על פירוש המזרחי, חידושים על הש"ס והספדים. בח' בטבת ה'תקמ"ה מת במגפה. את מקומו ברבנות הקהילה ירש חתנו רבי יצחק אלחאייק.[1]
אחד מצאצאיו הוא ז'ול קראוולו(אנ') מהנדס רכבות וממייסדי כל ישראל חברים.[2]
חיבוריו
- ספר הזכרונות וחיי יצחק, ליוורנו תקכ"א.
- מירא דכייא, ליוורנו תקנ"ב.
קישורים חיצוניים
- "רבי מרדכי ברוך קרבאליו", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תועפות ראם, ביאור על פירוש המזרחי (ליבורנו, 1761), באתר היברובוקס
- מירא דכיא, פירוש על תלמוד בבלי, ועל יד החזקה (ליבורנו, תקנ"ב), באתר היברובוקס
| תקופת חייו של רבי מרדכי ברוך קרבאליו על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ רפאל בנימין הכהן, מלכי תרשיש עמוד רלה ועמוד 423
- ^ איזנשטין, יהודה דוד, 1854-1956, אוצר ישראל חלק ט (צאינה-רכבים), באתר היברובוקס
