רבי שאול מקיקץ שלי
 | |
| לידה |
1887 ה'תרמ"ז ג'רבה |
|---|---|
| פטירה |
1969 (בגיל 82 בערך) ה'תש"ל המושבה שלומי |
| מקום קבורה | באר שבע |
| תחומי עיסוק | רבנות, דיינות וספרות |
| תפקידים נוספים | מורה ומתרגם |
הרב שאול מקיקץ שלי (1887–1969, ה'תרמ"ז - י"ט בכסלו ה'תש"ל) היה רב ודיין, מורה, מתרגם ועורך ספרות רבנית, מגדולי רבני ג'רבה במאה העשרים.
ביוגרפיה
נולד בג'רבה ב- י"ט בכסלו ה'תרמ"ז[1] (1887) לרב מעתוק שלי. בצעירותו למד והתחנך אצל הרב דוד (דידו) הכהן. בחודש כסלו ה'תרס"ז (דצמבר 1906) החל לשמש כעוזר בחינוך תלמידים בבית המדרש על שם הרב חזקיה פרץ, יחד עם הרב יוסף ברבי. כשזה האחרון נפטר, התמנה הרב מקיקץ לשמש כראש הישיבה. רבים מגדולי הקהילה היו תלמידיו בתפקידו זה, בהם הרבנים שלמה מאזוז, מרדכי סגרון, רפאל כדיר צבאן ועוד. את חייו הקדיש להעתקת כתבים של רבני תוניסיה, אותם תרגם, ערך והדפיס.
במשך חייו שימש כחזן ושליח ציבור בעיקר בשבתות ובחגים בבית הכנסת על שם הרב חזקיה פרץ. כן שימש כסופר כתובות ושטרות שונים בבית הדין במשך 24 שנים, ומונה למורה הוראה על ידי הרב כלפון משה הכהן. פעמיים בשנה היה דורש בפני הציבור בבית הכנסת הגדול של ג'רבה, בשבת שלפני ראש חודש אדר, ובשבת שלפני ראש חודש אייר. בשנת ה'תרפ"ד (1923) חלה במחלה שהתאפיינה בחולשה וכאבים, ממנה לא הבריא עד לפטירתו.
חיבר פיוטים רבים, חלקם מותאמים ללחנים של שירים ערביים ידועים. בתחילת ספרו "לשם אשים" (ג'רבה, תשי"ח) פרסם שיר "לחג העצמאות למדינת ישראל הוא יום 5 לחדש אייר" (בית ראשון מתוך חמישה בתים בפיוט):
מדינה יפה, יפה נוף הארץ
חגי את חגיך בשמחה ועלץ
בהלל ותודה לאל שוכן ערץ
לפודה את עמך מכלה וחרץ
בשנת ה'תש"י (1950) עלה לישראל דרך צרפת, והשתכן במושב ברכיה. לאחר מספר שנים עבר לישוב שלומי. בשנותיו האחרונות היה הרב שלמה משה עמאר משמשו בכל העניינים וכאשר כהו עיניו היה כותב את חידושיו כאשר רבי מקיקץ מקריא לו. הלך לעולמו ב- י"ט בכסלו ה'תש"ל (29 בנובמבר 1969) ונקבר בבית העלמין בבאר שבע, על פי בקשתו.
רבי זע'יר מרדכי פנחס עשוש[2], ורבי נסים נעים[3], היו חתניו.
חיבוריו
ספרים שחיבר
- מדרשו של שם – על הפרשות וההפטרות, 2 חלקם, ג'רבה ה'תש"ז - ה'תש"ח.
- לשם אשים, ג'רבה ה'תשי"ח
- מדרש אבות - חידושים וביאורים על פרקי אבות, ג'רבה, ה׳תשכ"ג.
- שמש ומגן – חידושים על מסכת פסחים, ירושלים ה'תשל"א יחד עם הספר בני שילשים על חמישה חומשי תורה.
- כרמי שלי – חידושים על הש"ס, ירושלים ה'תשל"ג.
- בית ושם – על חמישה חומשי תורה, נתיבות ה'תשל"ה.
- בית שם – פירושים מוסר ומעשיות, ירושלים ה'תשנ"ג.
חלק מחיבוריו על מסכתות הגמרא נעלמו בדרכם לבית הדפוס בג'רבה, ולא יצאו לאור.
ספרים שהגיה, ערך או הדפיס
- כסא רחמים - על תהילים, מאת הרב רחמים מזוז, ירושלים ה'תר"ע, בהגהתו
- דברי שמואל - חידושי גמרא, מאת הרב שמואל כמוס הכהן, ג'רבה ה'תרע"ו, בהגהתו ועריכתו
- הלכות דעות, הרמב"ם, בתרגומו לערבית יהודית
- שושנת העמקים, מאת מאיר להמן, בתרגומו לערבית יהודית
ספרים שתרגם לערבית
תקפו של יוסף - תרגום לערבית יהודית של חיבור על מכירת יוסף, מאת הרב יוסף שבתי פרחי, ג'רבא ה'תש"ג בהוצאת "אור תורה"
כמו כן תרגם כמה מספרי החיד"א לערבית יהודית
לקריאה נוספת
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס"ב (עמ' 390 - 414)
- הרב מאיר מאזוז - בספר מגדולי ישראל חלק ב' (עמוד שלו - שדמ).
- הרב שלמה משה עמאר - בספר מצוקי ארץ (עמוד לו - מד).
קישורים חיצוניים
- חכם שאול שלי, באתר החכם היומי
- שאול מקיקץ שלי, מדרשו של שם, ח"א, מהדורת ג'רבה, תש"ז, באתר היברובוקס
- י"ט בכסלו: המשמעות המיוחדת של היום ליהדות ג'רבה|מעריב
הערות שוליים
- ^ הרב שלמה משה עמאר בספר מצוקי ארץ עמוד ל"ו.
- ^ חכם זע'יר מרדכי פנחס עשוש, באתר החכם היומי
- ^ משה ויסברג, הצדיק רבי ניסים נעים זצ"ל הלך לעולמו, באתר בחדרי חרדים, 1 בינואר 2017