רבי מנחם הארוך
 | |
| לידה | ספרד |
|---|---|
| פטירה | ה'קפ"ה |
| מקום פעילות | סלמנקה, סמורה |
רבי מנחם הארוך ( ? - ה'קפ"ה) היה רב בסלמנקה ובסמורה שבקסטיליה (ספרד) במאה ה-15. חיבר ספרים על הש"ס והתכתב עם בני דורו בהלכה.
ביוגרפיה
רבי מנחם נולד לרבי חיים[1] בקסטיליה (ספרד) למשפחת הארוך שהיתה משפחה נכבדה בספרד[2].
רבי מנחם היה רב בערים סלמנקה וסמורה[3] שבספרד בסביבות שנות ה'ק"ן. כתב חיבורים על הש"ס[2], וחלק מחידושיו על נדרים הובאו בשיטה מקובצת[4], הוא התכתב בהלכה עם הריב"ש ותשובות אלו הובאו בשו"ת הריב"ש. הבית יוסף בהלכות עדות מצטט מתשובתו.
הריב"ש כותב לו תוארי כבוד גדולים ”כרוב ממשח, הסוכך בכנפי תבונתו על פני תושיה, דולה מים מבורות עמוקים - להשקות כל צמא ועיף בארץ ציה. מחדדין שמעתתיה, וחריפא סכיניה, ותלמודו בידו, ובפיו ערוך - הוא הנבון החכם - רבי מנחם הארוך נטריה רחמנא ויהי אלהיו עמו ויענה את שלומו. הגיעתני אגרתך, מקוטרת מור ולבונה, יפה כחמה, ברה כלבנה[5]”. עם זאת, הריב"ש מסתייג משיטת לימודו בדרך הפלפול וכותב לו ”הבנתי כוונתך הרצויה, לפלפל בחכמה, לישא וליתן בעומקה של הלכה, ולהביט בתפוחי הזהב מתוך נקבי השבכה. להתהלך בדרכי החריפות, ולהיות על פתחיו דופק, ובזה תמצא חן ושכל טוב בעיני אלקים, ומאתו ברכה ורצון תפק. אמנם - תדע ותשכיל, כי ראוי לכל חריף ומפולפל לשמור מאד את דרך עץ החיים, פן בפלפולו, ואגב חורפיה, יהיה למטים מן הישרה נטפל. ומה בצע אם חרב פיפיות בידו, חרב חלל הגדול, החודרת יורדת ונוקבת עד תהום, ובהרים מקדרת, ותהי האמת נעדרת, הלא כל ישע וכל חפץ להעמיד התורה ביושר על מכונה, ולא יכרת מעונה[6]”.
נפטר בשנת ה'קפ"ה[7]. אחרי פטירתו כיהן ברבנות סאמורה רבי יצחק עראמה בעל ספר עקידת יצחק והקים בה ישיבה[8].
אביו רבי חיים הארוך
בשנת ה'קי"ח הייתה מחלוקת בינו לבין רבני טוליטולא (טולדו) רבי יחיאל בן אביגדור, רבי יוסף דימוני ורבי יצחק מיימון, בנידון קידושין בפסולי עדות. רבני אשביליא (סביליה) הכריעו כרבי חיים[9].
בשו"ת זכרון יהודה לרבי יהודה בן הרא"ש (רבה של טולדו שבקסטיליה בדור שלפניו)[10] הוא תוקף דין מעוקל - כלשונו - של רבי חיים הארוך ותמה עליו איך מלאו לבו להורות הוראה כזאת - להתיר אשת איש ולהרבות ממזרים בישראל, ומסיים שאין להאריך לענות על כל הדברים בטלים שכתב, משום שזהו ביטול הזמן. בהגהות שם[דרושה הבהרה] מעיר שייתכן שרבי חיים הארוך המדובר, הוא אביו של רבי מנחם הארוך.
אזכורים
ספרי החידושים והתשובות שכתב אבדו, אך בספרי ראשוני האחרונים יש ציטוטים משמו:
- שיטה מקובצת נדרים דפים ו עמוד ב' וי"ג עמוד א' - תחת השם מנחם הארוך.
- בית יוסף חושן משפט הלכות עדות סימן כ"ח מחודש י"א.
- שו"ת הריב"ש סימנים רכ"ט, ר"ל, רל"א, רל"ב, רל"ג[11], רמ"א, רמ"ב, רמ"ג, רמ"ד, רנ"א, שי"ב, שי"ג.
השיטה מקובצת במסכת נדרים[12] מביא את דברי הריטב"א בשם מנחם הארוך ובספר שמות חכמים[13] מעלה השערה שרבי מנחם סתם המוזכר בריטב"א שבת מט. ועירובין סח. הוא רבי מנחם הארוך אך לכאורה השערה זו אינה נכונה משום שהריטב"א נפטר בשנת ה'ץ' ורבי מנחם הארוך חי שנים רבות לאחר מכן. וייתכן שהיו שני רבי מנחם הארוך.
קישורים חיצוניים
- אשכול לחיפוש פרטים אודותיו בפורום אוצר החכמה.
- אשכול לחיפוש פרטים אודותיו בפורום לתורה.
הערות שוליים
- ^ קורא הדורות[דרוש מקור מלא]
- ^ 2.0 2.1 הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי מנחם הארוך", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ו, עמוד רז, באתר HebrewBooks.
- ^ כמופיע בריש תשובות הריב"ש אליו
- ^ תחת השם "מנחם הארוך".
- ^ שו"ת הריב"ש סימן רכ"ט וראה עוד תארי כבוד וברכות בסוף סימן ר"ל, תחילת סימן רל"א, סוף סימן רל"ג, תחילת סימן רמ"א
- ^ שו"ת הריב"ש סימן רכ"ט
- ^ ספר יוחסין, סדר הדורות
- ^ אברהם גרוס בספרו קווים לתולדות הישיבות בקאסטיליה במאה הט"ו עמוד 10 בשם א"ה וויס
- ^ אוצר הגדולים ערך רבינו חיים הארוך על פי שו"ת זכרון יהודה והובא בבית יוסף אבן העזר
- ^ סימן פ"ב
- ^ חמשה סימנים אלו הם הערות על קונטרס שכתב רבי מנחם
- ^ דף כה עמוד ב'.
- ^ עמוד רצה הערה 28