רבי מאיר רפאל'ס

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי מאיר בן רפאל יפה (ידוע כ רבי מאיר רפאל'ס -נהגה רֶפוּלְס) היה מחסידי חב"ד בדורו של רבי שניאור זלמן מלאדי - אדמו"ר הזקן, מראשי קהילת החסידים בוילנא, וחבר ועד הקהל החסידי בעיר משנת תק"ן. ראשון הנאסרים במאסרי החסידים בשלהי שנת תקנ"ח והשתחרר עמם בי"ט כסלו תקנ"ט.

תולדות חיים

רבי מאיר נולד לאביו רפאל בסביבות שנת תק"ה - תק"ט, ונשא לאישה את אסתר. רבי מאיר עסק לפרנסתו במכירת משקאות והיה נחשב לגביר ונגיד.[1] בשנת תקמ"ט לערך התקרב לחסידות חב"ד וזכה לקבל כמה מכתבים מאדמו"ר הזקן. הוא נעשה ראש הקהל החסידי בוילנא והחל משנת תקנ"ו לערך המניין תפילה החסידי בעיר התקיים בביתו למשך מספר שנים.[2] ביתו היה אכסניה לחסידים באי העיר וילנא. בשל מעשיו זכה להצקות של מתנגדי החסידות, ביזוי ברבים,[3] וחרמות, נאסר לקנות ולהשתמש במשקאות שבחנותו,[4] הוא הועמד לדין בפני הבית דין בעיר ונאסר עליו לקיים את את המניין ומנהגי החסידים.[5]

לפי המקובל רבי מאיר הוביל קו מתון בקרב חסידי וילנה באופן שבו עליהם להגיב להתנהגות מתנגדיהם.[6] אם זאת היו ששיערו כי הכוונה בביקורת של אדמו"ר הזקן במכתב שכתב לאחרי חג השבועות תקנ"ח (הזכירו במכתב שכתב לרבני וילנא בשנת תקע"א[7]) אודות הנהגה שעוררה מחלוקת, שהיא הופנתה אליו.[8] אולם אחרים לא קיבלו השערה זו. יש ושיערו כי היא התייחסה לחסיד בשם ר' יהודה בן אליהו שסבל רבות מהמתנגדים בוילנה.[9] אולם מתוך העולה מחקירת החסידים בעת המאסר בתקנ"ט ניתן לשער כי היא הופנתה לאדם בשם ר' נחום בן יצחק.[10]

בעקבות המלשינות בקיץ תקנ"ח היה רבי מאיר ראשון הנאסרים מחסידי וילנא (בא' בחשוון תקנ"ט) הוא נחקר ראשון ומתואר בחקירתו כ"רב וראש הכת", "משתף פעולה ראשי עם הרב דלוזני"[11] בהמשך אף היה משבעת החסידים שנשלחו להמשך חקירה בפטרבורג והוחזרו באמצע הדרך.[12]

לאחר שהחסידים פעלו אצל הממשל שיבטל את מינוי "הקהל" בוילנא, ומינוי קהל חדש בבחירות, נבחר רבי מאיר להיות אחד מחברי "הקהל" ומראשיה משנת תק"נ ואילך מספר פעמים.[13]

התקרבותו לחסידות

מקובל בסיפורי החסידים ששני מאורעות השפיעו באופן ניכר על רבי מאיר להיות חסיד,

  1. אשה עגונה באה אל אדמו"ר הזקן והוא שלחה לר' מאיר על מנת שיעזור לה למצוא את הבעל האובד. ר' מאיר לא הבין את פשר השליחות, אך הסכים לה להישאר בביתו. מתוקף תפקידו כפרנס העיר נדרש לגשת למשטרה לזהות אסירים יהודיים בלתי מוכרים, וראה בניהם את בעלה האובד של העגונה (על-פי סימנים שנתנה לו) ונתפעל, אם כי עדיין חשב כי מקרה הוא.
  2. כעבור תקופה שני יהודים פנו בעצתו אל אדמו"ר הזקן בבקשת ישועה ממאסר הקרב ובא עליהם מצד השלטונות בעקבות פעילות בלתי חוקית שלהם. אדמו"ר הזקן אמר להם הסבר במאמר חז"ל "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא" ושילחם לדרכם. הם לא הבינו מה הקשר לדבריהם ויצאו בכעס. לבסוף פנו לבקש ולהתחנן אצל אחד השרים הקרובים למלך, והוא שאלם שיבהירו לו את פשר מאמר חז"ל 'מלכותא' כו', וכאשר הם הסבירו לו היטב את פירושו של אדמו"ר הזקן נתפעל מאוד, והביאם לפני הקיסר, שחננם מהמשפט.

בעקבות המופתים נסע רבי מאיר לאדמו"ר הזקן ונעשה לחסידו.[14]

מטיעוניו בעת מעצרו נראה כי התקרבותם של שני בניו היה קודם להתקרבותו שלו והשפיעה עליו.[15]

בניו

  • בנו רבי שלמה[2] - עסק אף אף הוא במכירת משקאות וסבל מהצקות המתנגדים.[16]
  • בנו רבי יעקב[2]
  • בנו רבי זלמן - מוזכר ברשימת הריי"צ[17]

הערות שוליים

  1. ראה המאסר הראשון עמוד 90: "וגם להנגיד עשו כן" וראה גם שם עמוד 40 כי היה לו "בית חומה" ובנוסף בתים לייצור היין.
  2. 2.0 2.1 2.2 מתוך רשימת החקירה שלו, תורגם בספר "המאסר הראשון" עמוד 115. הרב דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין ליטא לטביה פרק עמוד א, ברוקלין תשע"א.
  3. "הרב מלאדי" עמוד 63.
  4. "המאסר הראשון" עמוד 395.
  5. חסידים ומתנגדים עמוד 222, "המאסר הראשון" עמוד 389 ואילך.
  6. מכתב רבינו ראה בתוספת הסבר מאת אדמו"ר הריי"צ אגרות בעל התניא עמוד עו, ראה בזה גם הערות וביאורים אהלי תורה - גליון תקכ"א.
  7. אגרות קודש עמוד קמז
  8. לוינסקי, חסידים ומתנגדים חלק א עמוד 216 הערה 30.
  9. הילמן, אגרות בעל התניא עמוד רח.
  10. מונדשיין המאסר הראשון עמוד 120 הערה 32. בחקירת רבי מאיר רפאלס "במאי או באפריל שעברו [כלומר, תקופת שבועות תקנ"ח] הרב ההוא כתב מכתב... שהובא לוילנה על ידי שליח מיוחד ליב בן זליג"(מאסר הראשון עמוד 115) בעדות ליב בן זליג (שם עמוד 123) "הבאתי ממנו מכתב אל נחום בן יצחק". מה גם שנחום בן יצחק זה שימש באותה התקופה כמנהיג הקהילה ומומן על כך על ידי אדמו"ר הזקן (מתוך עדותו - שם עמוד 119).
  11. "המאסר הראשון" עמודים 53, 90.
  12. המאסר הראשון עמוד 86 ואילך.
  13. ראה כרם חב"ד חלק 4 עמוד 35 הערה 1.
  14. רבי רפאל כהן, "שמועות וסיפורים" עמוד 29 (מהדורה ישנה).
  15. ראה דו"ח החקירה שלו ב"המאסר הראשון" עמוד 115.
  16. בית רבי עמוד עג.
  17. אגרות קודש חלק ז עמוד טז, ראה ספר השיחות תרפ"ט עמוד 59.