רבי יצחק דלויה (הראשון)
ערך זה עוסק בדמות שלחלק מהדעות פעלה במאה ה-16, ולדעת אחרים אינה אלא מיתוס. אם התכוונתם לרב יצחק דילוייה שפעל בשלהי המאה ה-17, ראו 
רבי יצחק דלויה (? - 1590), רב ספרדי ממגורשי ספרד, אב בית דין במרקש, מקובל, וראש קהילת המגורשים.
חייו
רבי יצחק דלויה נולד בספרד בכפר בשם לויה (בצרפתית: Loja), ובעקבות גירוש יהודי ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492) הגיע לעיר מרקש, בירתה של השושלת הסעדית, בערך בשנת 1496 יחד עם גולים נוספים שנענו להזמנת הסולטאן.
היהודים הראשונים מגורשי ספרד שהגיעו למרקש היו שונים מהיהודים המקומיים בלבושם ובמנהגיהם. כאשר ביקשו להתפלל בבית הכנסת של המקומיים, על שם ר' מרדכי בן עטר במלאח הקדום של מרקש, המקומיים לא קיבלו אותם בטענה שסגנון תפילתם שונה. לאחר חיכוכים רבים בין שני המחנות קמו המגורשים, שבראשם עמד רבי יצחק דלויה, ובנו בית כנסת לעצמם.
בית הכנסת "צלאת אל עזמה" ("בית כנסת המתבדלים") נמצא בתוך בית חצרים גדול, שבקומתו השנייה היו חדרי כתות ללימוד תורה לילדים. כיום מתגוררת בבית החצרים משפחה מוסלמית השומרת על המקום.
על פי המסורת בקרב יהודי מרקש, רבי יצחק דלויה נפגש עם רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך, ובפגישתם נחלקו על כמה סוגיות ובהן החומרא של אכילת בשר חלק. רבי יצחק לא הסכים עם חומרא זו, וכך נותר המנהג בקהילה זו עד לימינו.
הלכה נוספת שהייתה שנויה במחלוקת ביניהם הייתה באשר לפסקו של השולחן ערוך שלא לומר חצי קדיש אחרי קריאה בספר תורה במנחה של שבת. מנהגו של רבי יצחק דלויה, שהשתמר עד היום, הוא לומר חצי קדיש זה[1].
גדלותו
מסופר[2] על רב מארץ ישראל שהגיע למרקש[3], ודרש בבית הכנסת של רבי יצחק דלויה, בו נכחו הרבה מרבני מרקש, ושאל שאלה. רבי יצחק דלויה ענה לו ראשון, ולאחר מכן ענה רבי שלמה בן תאמצות, הרב שדרש, חשב בליבו, שהתשובה של רבי שלמה טובה יותר מתשובתו של רבי יצחק דלויה, אך לא אמר להם דבר. לאחר שישן, בא לו המגיד, ואמר לו שהתשובה של רבי שלמה התקבלה למטה, והתשובה של רבי יצחק התקבלה למעלה. למחרת בבוקר, הלך לביתו של רבי יצחק, לבקש סליחתו. כאשר בא אליו לביתו וחיכה בחוץ, ראה את רבי יצחק לאחר כמה רגעים יוצא מביתו לכיוון הבאר, ליטול ידיים, ואז ראה שהמים עולים לכבוד רבי יצחק. לבסוף ניגש הרב לבקש סליחה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ממכתב משנת התשכ"ג שכתב הדיין רבי חיים שושנה ממראכש, נמצא כי אכן התנהל דיון זה במראכש, והסתיים בהודאה מצד מרן השולחן ערוך. וכן נהג רבי משה זריהן אב"ד מראכש במאה ה20, וראש הישיבה רבי יעקב דהאן. וכ"כ בספר "זוכר ברית אבות".
- ^ כן החזיקו במסורת יהודי מראכש, ורבי יצחק דלויה (1919-2007) וכ"כ בספר "זוכר ברית אבות" וכ"כ ר' חביב איבגי בספר "אבני זיכרון לקהילת מראכש", עם שינויים קלים.
- ^ ע"פ רבי אברהם שלוש, הרב מא"י הוא לא אחר מאשר רבי יוסף קארו.
