השיטפון בטבריה (1934)

השיטפון בטבריה התחולל ב-14 במאי 1934, כאשר שבר ענן, המלווה בברד וסופות ברקים ורעמים, גרם לזרימת סחף ממדרונות הבקע המערבי לתוך העיר טבריה. השיטפון גרם להרס רב בעיר העתיקה ולעשרות קרבנות בנפש, ובעקבותיו נעשו פעולות מנע רבות שהותירו את רישומן על העיר עד היום, במטרה למנוע את הישנותו. בין היתר נפתחו מספר רחובות אנכיים בכיוון לים, ופונו הבתים שהיו על שפת הכנרת, במקום שנבנתה מאוחר יותר הטיילת.

רקע

הצפות בעיר התחתית של טבריה היו תופעת טבע מוכרת בשל תנאי המדרון התלול הסמוך לעיר, חסימת הניקוז לים על ידי החומות, הרכב הקרקעות והיעדר פעולות מניעה כגון תיעול ואגירה במדרונות. לאחר שיטפון קצר בשנת 1925, בנו תעלות ניקוז אחדות מבטון, אך גודלן היה קטן והן לא מלאו את תפקידן בזמן השטפון של 1934.^[1]^[2]

בין הימים 11 ל-16 במאי 1934 התחוללו בארץ מספר סופות גשמים, בעיקר באזור הפנימי של הארץ, כשהקשה שבהם אירעה ב-14 במאי (כ"ט באייר תרצ"ד), לכאורה לאחר עונת הגשמים של הארץ.

תיאור האירוע

השיטפון החל סמוך לשעה 11:30 בבוקר, כאשר שבר ענן התבקע על רכסי ההרים שממערב לעיר והוריד גשמי זלעפות. כמות עצומה של מי גשמים, המשוערת ב-52–54 מ"מ, ירדו בתוך פחות מ–45 דקות, ולוו בסופות רעמים וברקים. המסה הגדולה של הגשמים ארכה לא יותר מ-20 דקות, אז החלו המים לזרום לכיוון העיר.

הכמות העצומה של הגשמים בזמן כה קצר, יחד עם המבנה הטופוגרפי של האזור, גרמו לכך שהמים התפשטו בשיטפון אדיר לכיוון העיר התחתית, הרסו את גדר הבטון של גן העיר והציפו את הרחובות הצרים ואת הסמטאות המפותלות של העיר העתיקה, השוכנת בעומק 208 מטרים מתחת לפני הים. כמויות מים עצומות התנקזו בשני זרמים ראשיים והגיעו לעיר בשני נהרות עזים, אשר סחפו עמם גם סלעי בזלת גדולים, בני 5–8 טון. הרחוב הראשי של קריית שמואל, בגובה 120 מטרים הפך למשך חצי שעה לנהר של ממש. המים הזורמים בשצף קצף גרפו כל דבר שנקרה בדרכם, וסלעי ענק התדרדרו ממורדות ההרים ברמת פוריה והתגלגלו לעבר העיר. עוצמת הזרימה של השיטפונות הייתה כה חזקה, עד שקורת בית אחת נכרכה מסביב לעמוד טלגרף.

כתוצאה מכך, החלק התחתון של העיר הוצף. העיר העתיקה התמלאה במים שהגיעו לגובה 1.5 מטרים, ובמקומות מסוימים אף ל־3 מטרים, וגרמו להרס וחורבן בממדים עצומים. נחשולי מים אדירים סחפו והחריבו בתים, סחורות, אוטומובילים ומשאיות לכיוון הכנרת. מרצפות העיר נהרסו וחנויות נפרצו.

השיטפון שבא בזמן לא צפוי, שלהי האביב, מצא את תושבי העיר לא מוכנים וזרע בהלה ופאניקה בעיר העתיקה. התושבים, יהודים וערבים שלא הספיקו אף לסגור את חנויותיהם, ניסו להימלט בכל דרך מאימת השיטפון, ורבים עלו לגגות הבתים כשהם נושאים את ילדיהם. אחרים נאחזו בסבכות החלונות ובקורות הברזל שבלטו מהגגות, וכך נשארו תלויים עד בוא העזרה הראשונה. באחד המקרים ניסו שמונה תושבים למצוא מפלט באחת החנויות ללא הצלחה, עד שמשאית משא נשטפה בכוח עצום לתוך החנות ואלה עלו עליה ברגע האחרון. אדם אחד ניצל בנס כשנתלה על עמוד טלגרף, ושני זקנים "הפליגו" על מכונת תפירה גדולה שנקרתה בדרכם ונישאה על נחשולי המים. השיטפון נמשך גם ביום שלמחרת (15 במאי), אז החלו להתברר ממדי האסון.

נזקי השיטפון

בעקבות השיטפון, 32 תושבים מצאו את מותם מהיסחפות במים, ומספר תושבים נוסף מתו בשל מפולות הבתים. כ-100 אנשים נוספים נפצעו. אחדים מהקורבנות, בעיקר ילדים, נסחפו עם המים לכנרת וגופותיהם נמצאו רק כעבור ימים אחדים. מזלה הגדול של הקהילה היהודית היה שרוב ילדיה שהו בשעת השיטפון בבית הספר אליאנס שבשכונת קריית שמואל, מחוץ לתחומי העיר העתיקה.

נזק כבד נגרם גם לרכוש. הבתים הרעועים בעיר העתיקה לא עמדו בזרמים וכמאתיים מהם קרסו. כ-400 משפחות ניזוקו (מחציתם יהודים), וכחמשת אלפים איש נותרו ללא קורת גג. מחצית החנויות נהרסו ורהיטים וסחורות רבות נספו בשיטפון. על פי הודעה שהוציאה עיריית טבריה יום למחרת האירוע (ה-16 במאי) ממדי האסון נאמדו בכחצי מיליון דולר.^[3] (בערכי 1934)

בין הבניינים הרבים שנהרסו היה גם בית הכנסת העתיק "עץ החיים" הסמוך לכנרת, ששוקם לאחר מכן רק בשנת 1950.^[4]

לאחר השיטפון

האסון גרם להלם וזעזוע בקרב תושבי ארץ ישראל, והעיתונים דיווחו על כך בהרחבה. יום למחרת האסון דיווח כתב הארץ על המצב מטבריה:

מראה העיר כאחרי חורבן. הכביש מלא סלעים ובוץ... המשטרה והצבא עובדים במרץ בחיפוש קורבנות ובהצלת המשפחות הנמצאות בסכנה... הרבה מאות משפחות נשארו בלי מחסה. מורגש חוסר בלחם. יש חשש שיהיה מחסור במים מפני שהצינור המוביל את המים מים כינרת נסתם.

לידיעות על האסון נוספו דיווחים על התגייסות לעזרה, מטבריה ומחוצה לה. משפחות שלא נפגעו חלקו את ביתן ושולחנן עם משפחות נפגעות, מדגניה נשלחו מצרכי מזון טריים וממקומות נוספים נשלחו משאיות עמוסות בלחם, בגדים, שמיכות ומזרנים. בית החולים "שוויצר" נפתח מחדש (לאחר שנסגר בשנת 1931, כשנה בלבד לאחר הקמתו), ובמקום טופלו פצועים רבים.^[5]

מיד עם היוודע האסון, הממשל הבריטי הכריז על טבריה כאזור אסון והתגייס למלאכת החילוץ וההצלה. הנציב העליון סר ארתור ווקופ ביקר באזור המוכה במסגרת סיור החקירה, והבטיח סיוע ממשלתי עבור הקורבנות.^[3] הרחובות והבתים נוקו בסיוע 800 פועלים ועוד 120 חיילים שעסקו בפינוי הסחף, ושוטרים נשלחו כדי לשמור על רכוש התושבים.

השיטפון הגדול שימש השראה לצלם ברוך אגדתי להפקת הכתבה המצולמת הראשונה בעברית. הכתבה, בליווי המשורר אביגדור המאירי ששימש כקריין, פותחת במילים: ”ביום ארבעה עשר וחמישה עשר לחודש מאי ניתכה חמת הטבע על עיר הקודש טבריה, נפתחו ארובות השמים, ומתוך ענן כבד שנפקע נשפכו גשמי זעף שהציפו את העיר העתיקה, וגרמו נזקים גדולים לכל תושביה וקורבנות אדם”.^[6]^[7]

בעקבות השיטפון

בעקבות השיטפון והנזקים האדירים שהסב לטבריה שונו פניה של העיר העתיקה, במטרה למנוע הישנות מקרים מעין אלו בעתיד. נעשו פעולות יעור וננטעו עצים על רכס ההר מעל טבריה, נבנו טרסות לעצירת השיטפונות ונהרסו בתים רבים כדי לפתוח רחובות נוספים שהוליכו לכנרת במטרה להקל על ניקוז זרמי המים. שלושת הרחובות שנפרצו הם אלו החוצים את העיר העתיקה גם היום: רחוב הירדן, רחוב הירקון (רחוב השוק) ורחוב הקישון. הם החליפו את הסמטאות הצפופות והמגובבות שמילאו את העיר העתיקה עד האירוע. הבתים על שפת הכנרת פונו ובמקומם נבנתה טיילת, שבנוסף לייעודה התיירותי, נועדה גם לחצוץ בין הים לבין שכונות המגורים והמסחר.^[8] עד אז, היו הבתים בנויים על החוף ורבים מהם אפילו בתוך המים. כל אזור הטיילת היה חלק מהרובע היהודי.^[5]

סופה נוספת שעברה העיר מספר חודשים לאחר מכן (דצמבר 1934), וגרמה לתושבים רבים להיכנס לבהלה, ואף לברוח לכיוון החלקים העליונים של העיר, עברה בשלום ובלי לגרום לנזק, בין היתר בזכות השיפורים שבוצעו ובניית הערוצים החדשים לכנרת.^[9]

לאחר השיטפון שפקד את העיר והיעדר היכולת להגיש סיוע רפואי ראוי נרתמו ועד הקהילה העברית, ועד השכונה ובסיוע הד"ר ראובן כצנלסון מנהלה של קופת חולים עממית, לפתיחה מחודשת של בית החולים על שם שוויצר. בית החולים נפתח ב-24 ביולי 1934^[10].

קישורים חיצוניים

שטפון איום בטבריה ‭22 -‬ הרוגים, דבר, 15 במאי 1934
שטפון איום בטבריה, דואר היום, 15 במאי 1934
בטבריה החרבה, דבר, 16 במאי 1934
השטפון בטבריה, מאי 1934, תיאור וניתוח גיאומורפולוגי
שיטפון בטבריה, באתר הארץ, 14 במאי 2015
גלריית תמונות מהשיטפון, באתר המכון לחקר טבריה
The Spielberg Jewish Film Archive - AGA - Tiberias Catastrophe, כתבתו של ברוך אגדתי, סרטון באתר יוטיוב

הערות שוליים

^ Marina, 018f1 - אלבום הקורפורל, באתר lib.haifa.ac.il
^ Nathan 1934, geo.haifa.ac.il
^ ^3.0 ^3.1 Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless, Jewish Telegraphic Agency
^ בית הכנסת "עץ החיים" בטבריה - היסטוריה, באתר homedir.jct.ac.il
^ ^5.0 ^5.1 טבריה וסביבתה, באתר על ישראל
^ The Spielberg Jewish Film Archive - AGA - Tiberias Catastrophe, באתר יוטיוב
^ שיטפון בטבריה 1934 תקציר הכתבה של מוטי קירשנבאום, באתר יוטיוב
^ אתר למטייל, הטיילת של טבריה | למטייל, באתר למטייל
^ Tiberias Escapes Flood Devastation, Jewish Telegraphic Agency
^ "פתיחת בית החולים שוויצר" ("ביישוב טבריה"), בן שמואל, 24 ביולי 1934

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21498992השיטפון בטבריה (1934)

[1] Marina, 018f1 - אלבום הקורפורל, באתר lib.haifa.ac.il

[2] Nathan 1934, geo.haifa.ac.il

[:0-3] 3.0 ^3.1 Tiberias Flood Ravages Area; 5,000 Homeless, Jewish Telegraphic Agency

[4] בית הכנסת "עץ החיים" בטבריה - היסטוריה, באתר homedir.jct.ac.il

[:1-5] 5.0 ^5.1 טבריה וסביבתה, באתר על ישראל

[6] The Spielberg Jewish Film Archive - AGA - Tiberias Catastrophe, באתר יוטיוב

[7] שיטפון בטבריה 1934 תקציר הכתבה של מוטי קירשנבאום, באתר יוטיוב

[8] אתר למטייל, הטיילת של טבריה | למטייל, באתר למטייל

[9] Tiberias Escapes Flood Devastation, Jewish Telegraphic Agency

[10] "פתיחת בית החולים שוויצר" ("ביישוב טבריה"), בן שמואל, 24 ביולי 1934

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]