רבי יעקב בן יוסף טאווס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יעקב בן יוסף טאווס היה מתרגם המקרא לפרסית, מחכמי בגדאד במאה ה-16.

רבי משה המון, מחכמי טורקיה ורופא החצר של סולימאן המפואר הביא אותו לקושטא במהלך מסע המלחמה של הסולטאן לאזור וכיבוש בגדאד בשנת 1534, וכנראה[1] בה חיבר את תרגומו הפרסי למקרא, לתועלת יהודי בבל וסוריה שדברו אז גם בשפה הפרסית.

תרגומו (תפסיר) למקרא נדפס בידי אלעזר בן גרשון שונצינו (קונשטנטינה ה'ש"ז, 1546) בכתב עברי, וכעבור מאה (1657) הועתק בידי המלומד הנוצרי תומאס הייד (אנ') והודפס בלונדון בכתב פרסי, בתוך הפוליגלוטה של בריאן וולטון (אנ'). במשך שנים ראו בו חוקרי מקרא נוצריים, תפסיר קדום של המקרא, אך ב-1838 הוכיח המזרחן היהודי-צרפתי שלמה מונק כי מדובר בחיבור מאוחר[2].

לקריאה נוספת

  • David Kaufmann: `A letter by Moses Di Rossi from Palestine, Dated 1535`, The Jewish Quarterly Review, IX (1897), pp.491-499 (באנגלית)
  • L. Bouvat (אנ'); `Essai sur les rapports de la perse avec l`Europe`, Revue du Monde Musulman, XLVI (1921), pp. 64-68 (בצרפתית)
על תרגום המקרא שלו
  • Alexander Kohut: Kritische Beleuchtung der persischen Pentateuch-Übersetzung des Jacob ben Joseph Tavus..., Leipzig 1871 (בגרמנית)

הערות שוליים

  1. ^ שלמה רוזאניס, קורות היהודים בתורקיה, ב, עמ' 52.
  2. ^ אמנון נצר, כתבי היד של יהודי פרס במכון בן צבי, ירושלים תשמ"ו, עמ' 15.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28598208יעקב בן יוסף טאווס