רבי יחזקאל פייבל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחזקאל פייבל
לידה 1755
ה'תקט"ו
פלאנגה, ליטא
פטירה 1833 (בגיל 78 בערך)
ה'תקצ"ג
מקום פעילות פלאנגה, דרטשין, וילנה
תחומי עיסוק מגיד מישרים

הרב יחזקאל פייבל בן זאב וולף (ה'תקט"ו, 1755 - ה'תקצ"ג, 1833) היה מו"צ ומגיד מישרים במספר עיירות ובסוף בוילנה. חיבר ספרים וביניהם הספר "תולדות אדם" - ספר הגיוגרפי על רבי שלמה זלמן מוולוז'ין.

תולדות חייו

נולד בה'תקט"ו בפלאנגה (כיום במערב ליטא). תחילה שימש כמגיד בעיר הולדתו, ולאחר מכן נעשה למגיד בדרעטשין, וכן שימש כמגיד בעיירות בגליציה, גרמניה והונגריה. בווילנה הכיר את רבי זלמל'ה מוולוז'ין אשר הותיר עליו רושם עמוק והוא כתב עליו את הספר "תולדות אדם". בשנת ה'תקע"א מונה למגיד בווילנה עד פטירתו בשנת ה'תקצ"ג.

ספרו "תולדות אדם" קיבל הסכמות רבות, ועל אף היותו ספר ביוגרפיה צוטט בספריהם של רבי עקיבא איגר רבי יוסף שאול נתנזון והמנחת חינוך[1]. הספר זכה לתפוצה נרחבת והודפס פעמים רבות.

ביקורת

היו שערערו על חלק מהתוכן בספריו שיוחס למקורות שגויים, ומאידך חלקים אחרים הועתקו ממקורות אחרים ללא ייחוס למקור[2] והובאו בשמו של ר' זלמל'ה. רבי צבי הירש חיות האשים אותו בציטוט מדרשים פיקטיביים[3]. יש מן החוקרים שטוענים כי חלקים גדולים מספרו "תולדות אדם" לקוחים מילה במילה מספריהם של משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל.

משפחתו

בנו רבי שלמה זלמן זאב (ה'תקמ"ט - ה'תרכ"ז) היה עסקן בווילנה. ראשי ישיבת וולוזי'ן בחרו בו כאחד מן הבוררים בסכסוך שפרץ אחר פטירתו של ר' אליעזר יצחק פריד[4]. חיבר ספר "מוסר ודעת" הערות וביאורים על הלכות דעות ותשובה לרמב"ם, וספר "תפארת משה" המכיל דרשות ונאומים שנשא לרגל ביקורו של השר משה מונטיפיורי בווילנה.

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ מנחת חינוך מצווה קס"ט אות ט"ו.
  2. ^ ראו אצל: שמואל אשכנזי, אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס עמ' 412: ”והרי זו דוגמא אחת מני רבות הבאה ללמד על דרכו בקודש של רבי יחזקאל פייבל להעלים שמות החכמים מחד גיסא וליחס דברים למי שלא אמרם מאידך גיסא, וממנו למדו המחברים המפורסמים רבי ברוך אפשטיין ורבי ראובן מרגליות”.
  3. ^ מנחת קנאות, באתר היברובוקס
  4. ^ ספר יהדות ליטא (חלק ג' עמ' 96)
ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.