רבי יוסף דוד אייזנשטט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף דוד אייזנשטט
אין תמונה חופשית
לידה ה'תקכ"ז
ז'טל
פטירה כ"ח בטבת ה'תר"ו (בגיל 79 בערך)
מיר

רבי יוסף דוד אייזנשטאט (מוכר כ"ר' דוד'ל מירער", ה'תקי"ז או ה'תקכ"ז - כ"ח בטבת ה'תר"ו) היה ראש ישיבת מיר, ורב העיירה מיר בבלארוס.

קורות חיים

שנת לידתו אינה ברורה. בספר תולדות ישיבת מיר שחובר על ידי משה צינוביץ נכתב שנולד בשנת ה'תקי"ז, בספר 'רבותינו שבגולה' נכתב שנולד בשנת ה'תקכ"ז, בעיירה ז'טל.

נישא לבתו של רבי משה אייזנשטאט רב העיר קלצק, לאחר נישואיו הלך ללמוד אצל רבי יום טוב ליפמן הלפרין[1] בקאפולי.

שימש זמן קצר כרב קהילת ז'טל במקומו של סבו (אבי אימו) רבי חיים שאמנם היה בחיים אך היה זקן לימים. בשנת ה'תקנ"ז מונה לרב עיירת מיר במקומו של דודו (אח חותנו) רבי צבי הירש אייזנשטאט,[2] אז אימץ את שם משפחת חותנו.

נוסח מצבתו

ציון לנפש אדמו"ר,
הרב החסיד והעניו המפורסם לגאון ולתפארת זו,
מרביץ תורה לרבים
כקש"ת מו"ה יוסף דוד
בהר"ב מו"ה צבי הירש זצ"ל
אב"ד ומו"צ דפ"ק מיר קרוב לחמישים שנה,
הצדיק נאסף לעמו יום ב' כ"ח טבת שנת תר"ו לפ"ק

בשנת ה'תקצ"ה לאחר פטירת ראשי הישיבה, רבי שמואל טיקטינסקי ובנו רבי אברהם טיקטינסקי ובשל העובדה שבנו השני של רבי שמואל, רבי חיים לייב טיקטינסקי היה צעיר לימים. מונה רבי דוד לראש ישיבת מיר. בשנות כהונתו פעל יחד עם בנו רבי משה אברהם אייזנשטאט להרחבתה וביסוסה של הישיבה, במקביל לכהונתו כרב העיירה. בימיו הפכה ישיבת מיר לאחת הישיבות החשובות בליטא ונחשבה הישיבה השנייה בחשיבות לאחר ישיבת וולוז'ין.

שיטת לימודו הייתה כשיטת הלימוד של רבו הקדושת יום טוב, דיוק מרבי בלשון הראשונים, חישוף מקורותיהם והעמקת יתר בדברי הראשונים והפוסקים.[3]

נחשב כאחד מגדולי הפוסקים בדורו, בזקנותו היה נוהג להגיב על השאלות על ידי הכתבת התשובות לדיינים שישבו לפניו.

הרבה לצום ולמעט בשינה. נפטר בכ"ח בטבת ה'תר"ו ונקבר בעיירה מיר. לאחר פטירתו מונה בנו הרב משה אברהם אייזנשטט לראש הישיבה.

צאצאיו

  • בנו רבי מיכאל גר בשרשוב.
  • בנו השני רבי משה אברהם אייזנשטאט מילא את מקומו של אביו בראשות הישיבה וברבנות העיירה.
  • הרב שלמה, שימש כאב"ד בוטען.
  • בנו הרביעי הרב ישראל אשר שרשבסקי התגורר בבריסק.
  • חתנו הרב משה שחור, התגורר במיר.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בעל הקדושת יום טוב
  2. ^ בספר רבותינו שבגולה נכתב שהיה אז בן 26, ואילו בספר תולדות ישיבת מיר נכתב שהיה בן 24.
  3. ^ תולדות ישיבת מיר, עמ' 18.