רבי יהושע פרישרמן
 | |
| לידה |
1825 ב' באב ה'תקפ"ה טומשוב לובלסקי |
|---|---|
| פטירה |
1906 (בגיל 81 בערך) י"ט בתמוז ה'תרס"ו |
| מדינה | פולין |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר מטומשוב |
| רבותיו | רבי יהושע רוקח, רבי חיים הלברשטאם, רבי צבי אלימלך שפירא, רבי אלעזר מקוז'ניץ |
| שם השושלת | יאריטשוב |
| אב | רבי יוסף גרין |
| חותן | בזיווג שלישי רבי מאיר אברהם מטשאבא |
רבי יהושע פרישרמן (מכונה רבי יהושע מטומשוב) (ב' באב ה'תקפ"ה, 1825 - י"ט בתמוז ה'תרס"ו, 1906) היה האדמו"ר מטומשוב.
ביוגרפיה
נולד בטומשוב לובלסקי לרבי יוסף גרין האדמו"ר מיאריטשוב. נקרא בשם 'יהושע העשיל'[1] על שמו של רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבו של אביו. לאחר שנים, בהוראת רבי יהושע רוקח מבעלזא קראו לו רק בשם 'יהושע'. התחנך ולמד תורה מאביו. כילד היה אביו מעירו בחצות לאמירת תיקון חצות. בכ"ה בניסן תקצ"ט, בגיל 14, התייתם מאביו, ורבי יהושע רוקח מבעלזא גידלו כבן והיה לרבו המובהק.
נישא לשרה נכדת רבי אלחנן מבילגוריי, לאחר נישואיו גר ליד חותנו בבילגוריי, וסירב לכהן באדמו"רות. זוגתו עסקה במסחר לפרנסת הבית. לאחר שחלפו כ-20 שנה מנישואיו ללא ילדים, גירש אותה.
בשלב זה נעתר להוראת צדיקי דורו וחזר לטומשוב לכהן כאדמו"ר על מקום אביו. באותה העת כיהן כרב העיר רבי ישראל שמואל נייהוז ששימש גם כאדמו"ר מגזע חלם והוא חשש לפרנסתו, לכן נסעה אשת רבי ישראל שמואל לרבי יצחק מנשכיז לקבול על רבי יהושע, ואמר לה רבי יצחק שרבי יהושע היה ויישאר חסיד ולא רבי. בפקודת רבו רבי חיים מצאנז נסע לנשכיז כדי שיכיר את רבי יצחק, אך בבואו אמר לו שאמנם לא הכירו ולכן אמר לה כך, אך עתה מאוחר כבר.
בהמשך נשא את הדסה בת רבי לייבוש קנר, חתנו של רבי צבי הירש מרימנוב, ממנה נולדו 2 ילדיו הראשונים. בשנת תרס"א נפטרה אשתו השניה ונשא את מלכה בת רבי מאיר אברהם מטשאבא, אם 2 ילדיו האחרונים.
כל ימיו נסע לצדיקי החסידות בדורו. בין רבותיו היו: רבי צבי אלימלך שפירא, רבי אלעזר מקוז'ניץ, רבי חיים מצאנז ובנו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם.
היה מופלג בצדקות, ופיזר את כל כספו לצדקה. בית מדרשו היה מרכז לחסידים בעיר, בעיקר חסידי צאנז ובעלז שהעריצוהו[2]. אף שלא שימש כרב בעיר, התערב בכל נושא הדת בעיר, לחם נגד המשכילים ונגד כל חידוש שבירשו להנהיג בעיר.
ביקר בארץ ישראל שלוש פעמים. בפעם השניה תכנן להישאר לגור שם, אך פעם אחת ראה שם זוג מטיילים ליד מקום המקדש בחוסר כבוד, ובקנאותו נזף בהם וסטר להם. בהמשך התברר שהלה היה פקיד נכבד בשלטון העות'מאני, ונאלץ לברוח מהארץ. בפעם השלישית שהה שם במשך שנה וחצי, לאחר פטירת אשתו השניה, עד שרבו רבי יחזקאל משינאווא כתב לו שיחזור לישא אשה.
בשנת תרס"ו בשבת פרשת בלק בעת עלותו לעליית הגג שבביתו מעד ושבר את רגליו, כתוצאה מזה נחלה, וביום חמישי פרשת פנחס י"ט בתמוז נפטר. נקבר באוהל אביו בטומשוב.
משפחתו
- בנו רבי יוסף אריה לייב, אדמו"ר וראב"ד בטומשוב. חתן רבי שמואל אהרן ראבין רבה של קארטשין.
- חתנו רבי יוסף גולדמינצר, דומ"צ בטומשוב.
- בנו רבי צבי אלימלך, שימש כאדמו"ר בהאלמין ולאחר השואה כאדמו"ר מטומאשוב באנטוורפן.
- בנו רבי מאיר אברהם, מו"צ בטומשוב.
לקריאה נוספת
- מאיר וונדר, רבי יהושע(לי) ב"ר יוסף פרישרמן, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ד, ירושלים, תש"ן, עמ' 248, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי שלום יחזקאל שרגא רובין-הלברשטאם, פנת יקרת, עמ' 92-95, ניו יורק תשכ"ח.
- "בשפתי צדיקים - הרה"ק רבי יהושע מטומאשוב זי"ע", בתוך גליון הוגי תורה, פרשת בלק תשפ"ד, עמ' ו, חסידות מכנובקא בעלזא, בני ברק.
הערות שוליים
- ^ בשם 'אברהם' (כהרב מאפטא) לא יכל להיקרא כיון שאחיו הגדול נקרא אברהם
- ^ ספר קהילה, פנת יקרת - טאמאשוב לובעלסקי, טאמאשוב לובעלסקי, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)