רבי יהודה לייב סרוואל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב יהודה לייב סרוואל (נפטר באייר ה'שע"ז, 1617) היה רבה של ונציה וראש ישיבה בעיר, מגדולי רבני יהדות איטליה במאה ה-16.

ביוגרפיה

תלמידו של הרב שמואל יהודה קצנלבוגן. ישב כדיין בבית דינו של הרב בן ציון צרפתי. לאחר פטירתו, התמנה לרבה של ונציה ועמד בראשות ישיבה בעיר. היה הגזבר של הכספים שנאספו באיטליה עבור ארץ ישראל[1][2]. עמד בקשרי ידידות עם רבי יהודה אריה ממודינא, שאף דן בבית דינו בצעירותו[3].

התכתב עם גדולי דורו בכל אירופה, בהם רבי יששכר בר איילנבורג[4], רבי יעקב לבית הלוי[5].

בעת שפרצה המחלוקת על המקווה ברוביגו, הצטרף למכשירים את המקווה, בניגוד לעמדת הרבנים אבטליון בן שלמה מקונסיליו, משה רפא פורטו, יהודה סאלטרו ועוד. פסקו בסוגיה זו הובאה בספר "משבית מלחמות", ותשובות האוסרים התפרסמו בספר "פלגי מים".

נפטר ב-1617, אייר ה'שע"ז בפדובה. רבי יהודה אריה די-מודינה כתב קינה על מותו[6]. בנו רבי נחמיה סרוואל כיהן כדיין בוונציה.

חלק מתשובותיו פורסמו בשו"ת נחלת יעקב של תלמידו ר' יעקב בן אלחנן הלפרין (אלפרון)[7], ובספרי שו"ת נוספים של חכמי דורו[8]. היה בעל ידיעה בערבית יהודית, ולחלק מהדעות תרגם לערבית את פירוש רב סעדיה גאון לשיר השירים[9].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כתבי הרב אריה יהודה ממודינא, באתר היברובוקס (מהד' בלוי) עמ' 105
  2. ^ משה אביגדור שולוואס, רומא וירושלים, עמ' 105
  3. ^ זקני יהודה תשובה צט, ועוד
  4. ^ שו"ת באר שבע סימן עב, שם כתב עליו: "הגאון המופלא אריא דבי עילאה ותתאה גבר מרא דאתרא מהר"ר ליב סרוואל יצ"ו... הגאון המופלא הנ"ל במקום גדולתו שם ענותנותו שבשפלנו זכר לנו ושלח לי זה הפסק אחר שנדפס". הוא אף כתב הסכמה לספר "באר שבע".
  5. ^ שו"ת מר’ יעקב לבית הלוי כלל ד סוף סימן כד, באתר היברובוקס
  6. ^ דיוואן, רז (עמ' 212), באתר היברובוקס
  7. ^ סימן מא, סימן מג, סימן כא, נ ונא
  8. ^ שו"ת מהר"ם גלאנטי סימן קכה; שו"ת מהרי"ט סימן קמח.
  9. ^ ויינער עמ' 64
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25741681יהודה לייב סרוואל