רבי חנוך סעדיה מזיכלין
 | |
| לידה |
ה'תרל"ה זיכלין |
|---|---|
| נרצח |
אב ה'תש"ב (בגיל 67 בערך) טרבלינקה |
| מקום פעילות |
זיכלין, סטריקוב, לודז'  פולין |
רבי חנוך סעדיה זיכלינסקי (תרל"ה - חודש אב תש"ב) היה האדמו"ר השלישי מזיכלין שכיהן בסטריקוב ובלודז', במקביל לאחיו רבי מנחם ידידיה שכיהן בז'יכלין.
קורות חייו
נולד בז'יכלין לרבי משה נתנאל בן רבי שמואל אבא, ולאמו בת רבי חיים צבי אשכנזי אב"ד זוויחוסט[1]. בשנת תרמ"ח התארס עם רבקה בתו של בן דודו רבי דוב בעריש אוירבך[2], ובשנת תרנ"ג נישאו. לאחר פטירת אביו בב' בכסלו תרע"ב מילא את מקומו לצד אחיו הגדול רבי מנחם ידידיה. אחרי תקופה קצרה הוא עבר לסטריקוב, ובאלול תרע"ז עבר ללודז'.
בלודז' הוא נתקל בתחילה בהתנגדות עזה[דרושה הבהרה], אך בתוך תקופה קצרה התפרסם מאד בשל הכספים הרבים שחילק לצדקה וכן בגאונותו וההתנגדות שככה, תלמידי חכמים רבים היו מגיעים אליו להתפלפל ולדבר בלימוד, הוא גם עמד בקשר מכתבים תכוף עם גאוני פולין כרבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה וה"אמרי אמת" מגור, היה בקי גם בתורת הנסתר ובסעודה שלישית בשבת היה דורש בדברי קבלה.
נודע כמתמיד, ובשל התמדתו ואי-רצונו לבזבז זמן, היה לובש את אותם בגדים מיום ראשון במשך כל השבוע עד שבת והיה מנמנם בבגדיו בעודו יושב על כסאו, וכן היה מקדיש לאכילה רק דקות בודדות ביום, היה מאריך בתפילה במשך כמה שעות ובשאר שעות היום היה יושב ולומד.
בסוף ימות הקיץ היה נוסע בדרך כלל לולוצלוואק שם נשאר לימים הנוראים בבית מדרשו בעיר, בהשפעתו התקרבו רבים מיהודי העיר לחסידות זיכלין.
רבי חנוך סעדיה תמך רבות ב"אגודת ישראל" ונאם בועידות הארציות של האגודה בפולין, הוא סייע הרבה לייסד את העיתונות האגודאית והשיג כספים כדי לבסס את העיתונים.
ארגון "שומרי ומזהירי שבת"
עם סיום מלחמת העולם הראשונה הפכה לודז' למרכז טקסטיל, והוקמו בה בתי חרושת רבים, חלק גדול מהם בבעלות יהודית. חלק מהמפעלים היהודיים הפעילו את עסקיהם גם בשבת, ואף אילצו את עובדיהם היהודים לחלל את השבת. בעקבות כך הקים רבי חנוך סעדיה את ארגון "שומרי ומזהירי שבת" וצירף אלפי אנשים לשורות הארגון, במטרה לחזק את שמירת השבת בעיר. הפעילים פעלו להשבתת המפעלים באמצעות שיחות שכנוע אישיות וכן במחאות ובדרשות. רבי חנוך סעדיה היה נושא דרשות לחיזוק השבת, כל שבת בבית כנסת אחר. לאחר כשנתיים של פעילות, הושבת כמעט לגמרי אזור התעשייה בלודז'. רבי חנוך סעדיה הצליח לפעול גם אצל התעשיינים החילוניים שסירבו לסגור את מפעליהם שלכל הפחות לא יפטרו את עובדיהם שלא יגיעו לעבודה בשבת.
האדמו"ר ה"אמרי אמת" מגור שלח מכתב לחסידיו להתנדב לארגון וכן לתרום להוצאותיו. האמרי אמת עצמו הגיע ללודז' לבקרו ושהה אצלו זמן ארוך כדי להוקיר את מעשיו ולעודדו.
עסקנותו למען השבת התפרסמה, וכשבשנת תרפ"ט התקיים בברלין קונגרס למען שמירת השבת, ביקש רבי יעקב רוזנהיים שיביאו את האדמו"ר מזיכלין לנאום באסיפה.
בשואה
בכ"ד באלול ה'תרצ"ט כבש הצבא הגרמני את לודז', בעקבות כך ברח רבי חנוך סעדיה עם משפחתו לוורשה, בוורשה המשיך בסדר יומו בלימודים ועריכת השולחנות והיה מאריך יותר בתפילות. בח' באב החלו הנאצים ב"אקציה הגדולה" במהלכה גורש עם בני משפחתו יחד עם רבבות מיהודי ורשה לטרבלינקה, שם נרצחו.
צאצאיו
- רבי אפרים מאיר גד זיכלינסקי, הוציא את הספר "להב אש" ובו תולדות רבי שמואל אבא מזיכלין ובנו רבי משה נתנאל.
- רבי משה נתנאל, כיהן בחיי אביו כאדמו"ר מזיכלין בלודז'. היה חתנו של רבי אריה לייבוש מטומשוב.
קישורים חיצוניים
- מנשה אונגר, רבי חנוך סעדיה מזיכלין, ספר קדושים, עמוד 175, באתר היברובוקס
- יוסף פרידנזון, מיין טאטנס רבי אין ווארשעווער געטא, דאס אידישע ווארט, עמוד 55, באתר היברובוקס.
- י. לעבנזון, עמוד 20, דאס אידישע ליכט, פרשת מקץ תשל"ח, באתר היברובוקס
לקריאה נוספת
- תוספת "פרקים" עיתון המודיע, פסח תשפ"ג, עמוד ל"ד-ל"ז ועמוד מ"א.