רבי זלמן רונקיל (השני)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שלמה זלמן רונקיל (או רונקֶל; נפטר בשנת ה'שכ"ב, 1562 או ה'שכ"ט[1]) היה רב ולמדן מחכמי קראקא בדורו של הרמ"א.

ביוגרפיה

נולד לרב יואל רונקיל מצאצאי רבי זלמן רונקיל אב"ד מגנצא. למד בישיבה בפדובה אצל רבי אברהם מינץ בנו של רבי יהודה מינץ, נישא לרייזל קצנלנבוגן, נכדת רבו, בת חתנו רבי מאיר קצנלנבוגן (מהר"ם פדובה).

עמד לימין רבו, רבי אברהם מינץ בעת המחלוקת עם רבי יעקב פולק, ומוזכר לגנאי ב"כתב החרם" שהוציא האחרון נגד רבו[2].

הוא נפטר בקראקא בשנת ה'שכ"ב, 1562, ונקבר בה. על מצבתו נכתב: "פ"נ (פה נטמן) הדרשן הגדול מים ועד ים, מסוף העולם ועד סוף העולם היתה חכמתו".

בנו היה רבי חיים, וצאצאיהם כונו ח"ר על שם בנו ואשתו: חיים רייזל'ס.

יש המייחסים לו את החיבור "חתן דמים" (פראג שס"ה), אך כבר הוכיח יצחק יודלוב[3] שהזיהוי שגוי וכי המחבר הוא רבי זלמן רונקיל הראשון.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אוצר הגדולים
  2. ^ פסק החרם, עמ' 12, באתר היברובוקס.
  3. ^ מבוא לחתן דמים, מהדורת צילום, תשנ"א.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0