רבי ברוך מנדלבוים
 | |
| הרב ברוך מנדלבוים | |
| לידה |
ינואר 1834 כ"ב בטבת תקצ"ד בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1905 (בגיל 71) י"ז באייר תרס"ה |
| תפקידים נוספים | רב בערים בערים מציוב, סטולין וטורוב וראש ישיבת אור חדש |
| רבותיו | הרב מרדכי יהודה לייב מנדלבוים |
הרב ברוך מנדלבוים (כתיב אחר: מנדלבאום; נודע כרב מטורוב; כ"ב בטבת תקצ"ד, ינואר 1834 – י"ז באייר תרס"ה, מאי 1905) היה רב בערים מציוב, סטולין וטורוב שבבלארוס, ולאחר מכן בירושלים. ראש משפחת מנדלבוים, שרבים מצאצאיה תופסים משרות ציבוריות, תורניות ורבניות חשובות בישראל.
קורותיו
נולד בבלארוס, בן הרב מרדכי יהודה לייב מנדלבוים, שהיה רבה של וולדובקה בבלארוס. למד תורה אצל אביו, ובין חבריו מאותה תקופה היה רבי צדוק הכהן מלובלין.
היה מחשובי החסידים של האדמו"רים רבי אהרן מקרלין (השני) ורבי אשר מסטולין (השני) - שניהם משושלת חסידות קרלין. כיהן כרב בערים מציוב, סטולין וטורוב, ועל שמה התפרסם.
הרב ברוך מנדלבוים טיפח את "הינוקא מסטולין" רבי ישראל פרלוב כממלא מקומו של רבי אשר מסטולין, והכשיר אותו עוד בילדותו לאדמורו"ת. לימים פרסם הרב מנדלבוים איגרת גלויה לחסידי קרלין בה הוא קבע כי בנשמתו של "הינוקא" מקנן ניצוץ של "משיח בן דוד".
בשנת תרל"ד (1874) עלה לארץ ישראל עם אשתו ועשרת ילדיו והמשפחה התיישבה בירושלים. הוא הקים בה ישיבה בשם "אור חדש". בשנת תרנ"א הצטרף בחתימתו לחרם שפרסם הרב יהושע לייב דיסקין נגד ה'שקולעס' (בתי הספר לבנות שלימדו בהם גם לימודי חול). יצא לחו"ל כשד"ר בשליחות הכוללים בירושלים.
נפטר בשנת תרס"ה, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
מצבתו
”פה נגנז ארון הקודש, שר התורה ואוצר היראה, הרב הגאון הגדול, חריף ובקי, סיני ועוקר הרים, המקובל האלוקי, מעיין המתגבר, פה מפיק מרגליות, החרש והמסגר, כשפתח את פיו הכל נעשין כחרשין ואין אדם יכול לסתור את דבריו, צדיק תמים והצנע לכת עם ה', חסיד ועניו קדוש וטהור, כל מעשיו לשם שמים, אוהב ישראל, איש האמת, בוצינא קדישא, שלשלת היוחסין מגזע הב"ח והרמ"א ומהר"ל מפראג הרש"ל עד רש"י, שהיה מגזע דוד מלך ישראל...”.
משפחתו
נישא ללאה, בת הרב יעקב טייטלבוים מירושלים.
בנו הוא שמחה מנדלבוים, עסקן ואיש ציבור בירושלים, שביתו בקצה שכונת מאה שערים שימש מעבר הגבול היחיד בין שני חלקיה של ירושלים, בין השנים 1948–1967, ונודע כשער מנדלבאום. בן נוסף הוא הרב יעקב מנדלבוים, שהיה ראש השוחטים בירושלים, ונישא לבת משפחת אזולאי, מצאצאי החיד"א, וכמה מצאצאיו אימצו את שם משפחת אזולאי כדי להתפאר בייחוסם לחיד"א. בן נוסף הוא הרב יצחק דוד מנדלבוים ששימש כסופר סת"ם בירושלים ונפטר בצעירותו. בן נוסף - בצלאל מנדלבוים היגר לאוסטרליה. בתו רחל ליפטון יזמה ותמכה בבנית "בית מנדלבאום"(אנ') בסידני - אכסניה ומרכז ללימודים אקדמיים ליד אוניברסיטת סידני.
ספריו
- נודע בשערים - נדפס בחייו בירושלים, בדפוס פרומקין בשנת תרס"ד. נדפס מחדש על ידי מכון בית אהרן וישראל של חסידות קרלין. בשנת תשנ"ב יצא לאור על ידי מכון זה חלק שני של הספר מתוך כתבי ידו של המחבר.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "ברוך מנדלבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 59
- תולדותיו ותולדות צאצאיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל
- חיים מיכל מיכלין, הרה"ג ר' ברוך מאנדילבוים מטארוו ז"ל, השקפה, 30 במאי 1905, כ"ה אייר תרס"ה
- ר' ברוך מנדלבוים, נודע בשערים, חלק ב', ירושלים, תשנ"ב, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ברוך מנדלבוים27893962